הלכה ליום שני כ"ד תשרי תשפ"א 12 באוקטובר 2020

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים", שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים, (כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת "מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר "מוריד הטל".

אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל", ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב,
השאלה שלי לגבי ברכת כוהנים. אם אני מצטרף במנין על ידי Zoom בגלל הנגיף שיש שידור חי של תפילה בבית כנסת, כשהגיע זמן לברכת כהנים ואני כהן, האם זה נכון לענות ברוך הוא וברוך שמו ואמן או יותר עדיף בגלל אני כהן שלא נושא כפים כי אני בבית שאני אצא ממקום שלי עד שגמרו ברכת כהנים? תודה רבה. כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

אם אתה רואה ברכת כהנים בזום, אתה נוהג כמו ישראל, אומר אמן ודי בכך. לגבי ברוך הוא וברוך שמו, מרן זצ"ל לא נהג לאמרו בברכת כהנים. 

שמעתי במניין לפי נוסח עדות המזרח כי אחרי שהש"ץ אומר משיב הרוח ומוריד הגשם, אומרים הקהל "לברכה" ושאלתי מדוע אומרים זאת,הרי ההזכרה היא לשבח ולא כבקשת גשמים? כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

כמדומה שזהו מנהג שהגיע ממרוקו. ממרן זצ"ל שמעתי שנוהגים כן רק במוריד הטל. בכל אופן, הוא תוספת שבח שמוריד את הגשם לברכה. 

שלום כבוד הרב רציתי לשאול שאלה קצת יותר השקפתית ומאוד חשובה עבורי אני מרוקאי בעל תשובה יותר מ5 שנים ברוך ה' בן 22 ואני לומד בישיבה טובה לבעלה תשובה ואני רציתי לגדל פאות מאחורי האוזן כמו שיש כמה מהספרדים בפרט מרוקאים שנהגו כך ובכל זאת חשבתי לעצמי הרי לרבנו ומורנו הגדול הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לא היה מנהג בפאות אז ברצוני לשאול האם לרב היה התנגדות לכך שספרדים יגדלו פאות קטנות מאחורי האוזן או האם יש בזה בעיה אולי שבגלל הפאות זה יכול להטעות את הציבור שאני כניראה אשכנזי או לא הולך אחר הפסקים של מר"ן זצ"ל אף על פי שזה בסה"כ מנהג הדור מצווה אולי יש נפקא מינה לשידוכים או למקום המגורים שאגור והאם יש עדיפות שהוריד את הפאות עקב דברים מסויימים לדעת הרב? אשמח לתשובה עם פירוט מה עלי לעשות? ומודע כך? מדעת מרן תודה רבה ושבוע טוב בעזרת ה'. כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

יש מחכמי הספרדים שהיו להם פאות כאלה, כמו שמגדלים מאחרי האזניים, ובכללם הגאון רבי יעקב עדס זצ"ל, שמרן היה מחשיב לאחד מרבותיו. לכן אם דבר זה טוב עבורך, אל תחוש לכלום, ותגדל פאות כאלה. ולי יש פאות כאלה, ומאולם לא אמר לי מרן זצ"ל דבר על כך. תבורך,

אני חושב שבהלכה המצורפת חלה טעות, שכן בסופה כתבתם שמי שלא הזכיר משיב הרוח אם נזכר לאחר אתה קודש חוזר לראש התפילה, וזה אינו כן אלא ממשיך. ג' חשון תשע"ב / 31 באוקטובר 2011

כתבנו, שלמנהג האשכנזים שלא אומרים לא מוריד הטל ולא משיב הרוח, אם טעה ולא אמר משיב הרוח ונזכר אחר ברכת האל הקדוש, חוזר לראש התפלה, ואין כאן טעות. ולמנהג הספרדים שאנו אומרים כל השנה ממוריד הטל, אם טעה אינו חוזר, וכפי שביארנו בפירוש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה