הלכה ליום ראשון י"ג תשרי תשפ"ב 19 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתה של דודתינו היקרה המדוכאת ביסורים

מרת שושנה בת גורג'ייה ע"ה

אחות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
שנפטרה לבית עולמה ביום הכיפורים
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה

  1. הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות.

  2. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין גידולם מן הארץ, אין להניח על גביהן את הסכך, אלא בהפסק של נסרים של עץ וכדומה, שהוא דבר הגדל מן הארץ ואינו מקבל טומאה.

  3. הסכך צריך שיהיה מדבר הגדל מן הארץ, כגון נסרים של עץ וענפי אילנות וכדומה. וצריך שיהיה הסכך תלוש מן הקרקע, למעט אילן המחובר לקרקע שאין לסכך בו. וכן צריך שיהיה הסכך מדבר שאינו מקבל טומאה, למעט מיני אוכלים או כלי עץ, כגון ארגז או תיבה של עץ. מפני שכל אלו הם ראויים לקבל טומאה. ומחצלת של קש, שמן הסתם עשוייה לשכיבה, פסולה לסיכוך, שהרי היא ראויה לקבל טומאה, אבל מחצלת של קנים שעשויה לשם סכך, כשרה לסכך בה ללא חשש.

  4. הקישוטים שנוהגים לתלות תחת סכך הסוכה, בכדי ליפות את הסוכה, הרי הם עלולים לפסול את הסוכה מפני שהם אינם סכך כשר, ולכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שצריך לתלות את קישוטי הסוכה שתחת הסכך, באופן שיהיו צמודים לסכך ותלויים בתוך ארבעה טפחים לסכך, (שהם שלושים ושניים סנטימטר,) ולא יהיו יורדים מן הסכך שיעור ארבעה טפחים שאז יש חשש פן יפסלו את הסוכה כאמור, אבל כשהם בתוך ארבעה טפחים, בטלים הם לגבי הסכך ואין כל חשש שיפסלו את הסוכה, אפילו אם הם גדולים מאד.

  5. יש לעשות את הסיכוך באופן קל, שהכוכבים הגדולים נראים דרכו, ומכל מקום בדיעבד אפילו אם אין הכוכבים נראים דרכו, כשירה. אבל אם עשה את הסכך עבה כל כך עד שאפילו הגשמים אינם חודרים דרכו, יש לחוש לפסול סוכה זו. ויש להזהר שלא לעשות את הסוכה תחת מרפסת אחרת או תקרה, שסוכה כזו פסולה מן הדין.

  6. בערב חג הסוכות לא יאכל פת לחם בשיעור של יותר מכביצה פת, משעה עשירית ולמעלה, (בערך משעה 2 בצהריים), כדי שיוכל לאכול את הסעודה של ליל החג לתיאבון. ויש מחמירים בזה מחצות היום ואילך. ובמקום צורך יש לסמוך על המיקלים.

  7. מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. וצריך לכוין קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים, ושהוא בא לקיים מצות עשה באכילתו.

  8. בשאר ימי חג הסוכות, אין חיוב לאכול סעודה עם פת, אבל אם רוצה לאכול פת בשיעור של יותר מכביצה, חייב לאכול בסוכה. ויברך לישב בסוכה, וכמו שהארכנו בענין זה.

  9. מותר לאכול פירות וירקות מחוץ לסוכה, וכן מותר לאכול אורז חוץ לסוכה, וכל שכן שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מים או מיץ. ואם אוכל פת כסנין, כלומר עוגה, אם אוכל יותר מכביצה, צריך לאכול בסוכה, אבל לא יברך על אכילה זו ברכת "לישב בסוכה". ואם אוכל כשיעור קביעות סעודה, (ולענין סוכה שיעור זה הוא כשיעור מאה ששים ושתיים גרם), צריך לברך לישב בסוכה, וכמו שהסברנו כבר.

  10. כאשר אוכל בסוכה אכילה שצריך לברך עליה ברכת לישב בסוכה, לכתחילה הנכון יותר הוא, שיברך לישב בסוכה לפני שמתיישב לאכול, ולאחר הברכה יישב ויברך על מה שאוכל ויאכל לשובע נפשו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

מדרשים שנאמרו בליל הושענא רבה

אורך השיעור: 01:05:37         הורד     (30.04 MB)

סוכות כוונת המצווה שעורי אכילה בסוכה ודין המצטער בסוכה

אורך השיעור: 01:15:31         הורד     (34.57 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לעשות על האש ולאכול רק קבב וסלט מחוץ לסוכה? והאם מותר לעשות זאת בפרהסיה? ז' חשון תשע"ז / 8 בנובמבר 2016

אם הכוונה היא לאכול פת לחם בסוכה, ואת הבשר והסלט חוץ לסוכה, אסור לעשות כן, כי בשעת הסעודה אסור לאכול שום דבר מחוץ לסוכה. ואם הכוונה היא לאכול רק סלט ובשר, אז מותר לאכלו מחוץ לסוכה

ממנהגי תימן - שאכלו ושתו ולמדו רק בסוכה, סבי ז"ל לא מש מהסוכה כל 7 הימים ממש גר בסוכה,{יצא מהסוכה רק לבית הכבוד) וכך צריך לנהוג. ולא כמו שאתם אומרים שפירות וכל מיני מזונות אפשר לאכול מחוץ לסוכה. כ"ה תשרי תשע"ב / 23 באוקטובר 2011


המנהג שהזכרת, אינו מנהג בני תימן, אלא בכל תפוצות ישראל נזהרו חסידים ואנשי מעשה שלא לצאת מן הסוכה, והיו אוכלים ושותים ולומדים ומטיילים בסוכה. ושמחים בה שבעת ימים בצל השכינה. וככל הנראה סבך נהג במנהג ודרך בדרכם דרך הקודש, ומרוב הערכה שהיתה להם למעלת הסוכה לא משו ממנה כל שבעת ימים. אולם כל זה אינו מעיקר הדין, אלא מחמת מנהג יקר יקרים הראוי לכל אדם, ואנו לא כתבנו אלא את שורת הדין המסוכמת גם למנהג בני תימן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה