הלכה ליום ראשון כ"ו אלול תשפ"ד 29 בספטמבר 2024

ההלכה מוקדשת להצלחה בדין עבור

שירה (שירן) בת עדנה

בעז"ה זכייה בתביעה וסיום כל ההליכים המשפטיים.

הוקדש על ידי

בעלה

עירוב תבשילין והדלקת נרות

עירוב תבשילין, מהו?
השנה, ראש השנה התשפ"ה, יחולו ימי ראש השנה, בימים חמישי ושישי. ואם כן, יום טוב שני של ראש השנה יחול ביום שישי הקרוב.

ביום טוב, כלומר, חג, כמו יום ראש השנה, מותר לבשל לצורך מאכל אדם מישראל. כמו שביארנו בהלכה מיוחדת. והכוונה היא שמותר לבשל, אך אסור להבעיר אש חדשה, אלא להעביר אש מאש שדולקת כבר, וכפי שביארנו.

ובכל זאת, כל ההיתר בזה, הוא לבשל ביום טוב לצורך יום טוב עצמו, אבל לצורך יום אחר, אסור לבשל ביום טוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב, אפילו לצורך השבת, אלא אם כן עשו "עירוב תבשילין".

וכיצד עושים עירוב תבשילין?  יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.

ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו יום טוב, הוא כמו יום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב, (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב.

ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה. ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.

אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות,  ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.

עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.

לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשו עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.

הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר.

וכתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף יום טוב עמוד תקו), שאשה שנוהגת להדליק נרות משעווה, עליה להכין את הנרות עוד לפני כניסת ראש השנה, משום שאסור להדביק בראש השנה את הנרות על ידי חימום השעווה, משום איסור "ממרח".

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין מקלחת בשבת וביום טוב, האם אין חשש שבשעה שחופף ראשו ייתלשו שערות והוא הוא פסיק רישיה שלא איכפת ליה באיסור דאו'? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

אין לחוש לתלישת השיעור מכמה טעמים. שאין זה פסיק רישיה, וגם הוא לא פסיק רישיה אלא אחר כל החפיפה, ולא בכל תנועה ותנועה, וגם אינו תולש האסור מן התורה.

בקטע האחרון בענין מקלחת, לא ברור מה הם התנאים להיתר זה? האם צריך לסגור את ברז המים הקרים כמו שכתוב ב "הלכה מיוחדת" שציינתם? אם כן צריך, אז עיקר חסר מן הספר! וגם בכלל לא מעשי. ואם לא צריך, אז בבקשה להסביר את ה"למדות" כי לא מצאנו משנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד. ד' תשרי תשע"ד / 8 בספטמבר 2013

אין חיוב לסגור את ברז המים הקרים. והסבר הדברים בקצרה, משום שדעת הרי"ף והר"מ והסמ"ג והר"ן ומרן, שבישול מים לרחיצת כל גופו איסורו מדרבנן. וכאן נחשב הדבר לפסיק רישיה דלא ניחא ליה, כיון שבישול המים החדשים אינו עבור רחיצה זו. ועיין חזון עובדיה יום טוב עמוד מא. וראה בהליכות עולם ח"ד עמוד רז. ודו"ק.

ועוד, שדעת כמה פוסקים שבאיסור דרבנן שאינו אלא משום גזירה, שרי אף בפ"ר דניחא ליה. וכאן הוי משום גזירת מרחצאות. כמ"ש בשעה"צ סי' תקיא ס"ק טו. ועיין יביע אומר ח"ד חאו"ח סימן לד אות לה.

עוד יש לצרף דעת הפוסקים שהובאו בחזו"ע שבת ח"ד עמוד תה, דהוי גרמא.

אבל בבויילר חשמלי, אין אנו מיקלים, דהוי הבערה ממש, ומעוד טעמים.

למה כתבתם: 
"הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו." הרי איסור מלאכה מתחילה משקיעת החמה. ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

הסיבה שהחג נכנס קודם שקיעת החמה, כשם ששבת נכנסת לפני שקיעת החמה, משום שיש להוסיף מעט מקדושת יום טוב על ימי החול. ונהגו להוסיף עשרים דקות, או מעט פחות, בכדי שלא לבא לידי מצב שאין תוספת קדושה.

בברכת התורה, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

האם מותר לי לבשל ביום חמישי לשבת (כמובן שעשיתי ערוב תבשלים) או רק ביום שישי יהיה מותר לבשל לשבת? ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

עירוב תבשילין מועיל אך ורק על מנת לבשל מיום טוב שני לשבת, אבל אסור לבשל מיום  טוב ראשון ליום טוב שני, או מיום טוב ראשון לשבת.

בברכת התורה, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה