עירוב תבשילין, מהו?
השנה, ראש השנה התשפ"ה, יחולו ימי ראש השנה, בימים חמישי ושישי. ואם כן, יום טוב שני של ראש השנה יחול ביום שישי הקרוב.
ביום טוב, כלומר, חג, כמו יום ראש השנה, מותר לבשל לצורך מאכל אדם מישראל. כמו שביארנו בהלכה מיוחדת. והכוונה היא שמותר לבשל, אך אסור להבעיר אש חדשה, אלא להעביר אש מאש שדולקת כבר, וכפי שביארנו.
ובכל זאת, כל ההיתר בזה, הוא לבשל ביום טוב לצורך יום טוב עצמו, אבל לצורך יום אחר, אסור לבשל ביום טוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב, אפילו לצורך השבת, אלא אם כן עשו "עירוב תבשילין".
וכיצד עושים עירוב תבשילין? יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.
ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו יום טוב, הוא כמו יום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב, (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב.
ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה. ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.
אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות, ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.
עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.
לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשו עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.
הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר.
וכתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף יום טוב עמוד תקו), שאשה שנוהגת להדליק נרות משעווה, עליה להכין את הנרות עוד לפני כניסת ראש השנה, משום שאסור להדביק בראש השנה את הנרות על ידי חימום השעווה, משום איסור "ממרח".
