הלכה ליום רביעי כ"ו חשון תשפ"ה 27 בנובמבר 2024

בקשות אישיות בנוסח קבוע

שאלה: בהלכה יומית נכתב,  שמותר לאדם להוסיף בקשות אישיות בברכות תפלת העמידה. האם מותר לעשות כן באופן קבוע, כלומר, להוסיף בכל יום תמיד בנוסח התפלה בקשה על דבר פרטי?

תשובה :אמת היא, שמותר לאדם להוסיף בברכות האמצעיות שבתפלת העמידה בקשות אישיות, כפי ענין הברכה. ובפרט בברכת שומע תפלה, רשאי להוסיף כל דבר שירצה. וכפי שביארנו כבר. ובזמנינו נדפס ברוב הסידורים של בני עדות המזרח, נוסח וידוי ותפלה על הפרנסה, לאמרו בברכת שומע תפלה. וענין זה מיוסד על דברי רבותינו, שהתירו להוסיף בקשות פרטיות באמצע תפלת העמידה.

דברי ה"טורי זהב"
והנה הרב בעל "טורי זהב" (סימן קכב) כתב, שכל מה שהתירו חכמינו להוסיף באמצע התפלה בקשות אישיות, זהו דוקא "לפי שעה", כלומר, בדרך ארעית, זמנית, אבל להוסיף בכל יום תוספת אישית בצורה קבועה, אין לעשות כן, משום שנראה הדבר כאילו משנה ממש מנוסח התפלה שתיקנו לנו רבותינו, שהרי הוא קובע לעצמו מטבע (כלומר, צורה קבועה) חדש לתפלתו.

דברי מרן החיד"א
לעומת זאת, הגאון מרן הרב חיד"א בברכי יוסף, כתב על דברי הט"ז, שאינם מחוורים, כלומר, אינם ברורים להלכה. ובספר כף החיים כתב, שאפילו לדברי הט"ז, מותר להוסיף באופן קבוע בתפלה, את נוסח הוידוי והתפלה על הפרנסה (המופיעים בסידורים החדשים בברכת שומע תפלה), כיון שנוסח זה נזכר כבר בדברי האר"י והזהר הקדוש, ואם כן מותר להוסיף נוסח זה בקביעות.

ובספר ילקוט יוסף, הביא דברי הזהר הקדוש מענין זה, שבדבריו מוכח, שבכל פעם שמתפלל האדם, יתודה על חטאיו בברכת שומע תפלה. והביא דברי המקובלים, שנכון גם להתפלל על הפרנסה בברכה זו באופן קבוע.

ואם כן לענין הלכה, לגבי הנוסח הקבוע של הוידוי והתפלה על הפרנסה, יש לסמוך על דברי הפוסקים המיקלים בזה להוסיפו אפילו באופן קבוע. אולם לענין שאר תפלות ותחינות, יש מקום להחמיר שלא לנהוג כן בקביעות, אלא מדי פעם בפעם ישנה את נוסח התפלה השגור בפיו.

וכן מספרים בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאף שהיו לו בקשות קבועות בתפלתו, לרפואת חולים וכדומה, מכל מקום מדי פעם בפעם היה משנה את נוסח התפלה, או שהיה מפסיק בבקשות האישיות לזמן מה, בכדי שלא יראה כמטבע תפלה חדש. וזהו כדברי הט"ז.

שאלות ותשובות על ההלכה

בתפילת בתפילת שמונה בסידור רשומים קטעי תפילה עם נוסח בקשה שמתחילים ב"יש הנוהגים להוסיף בקשה זו:" אחרי השיבנו, אחרי רפאנו ואחרי יהי רצון השני. האם אפשר לקרוא את הקטעים הללו בתוך הסידור בזמן תפילת העמידה באופן קבוע? כ"ו סיון תשע"ט / 29 ביוני 2019

כמו שכתבנו, לא נכון לאמרם באופן קבוע, אלא לשנות מידי פעם.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה