הלכה ליום שלישי ט"ו תמוז תש"פ 7 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן כורשיד ויהודה יושיע ז״ל

שהיום 12 חודש לפטירתו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו.

ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או שאינם בולעים כלל, ויש בדין זה שלוש שיטות, וכדלהלן:
דעת האור זרוע, והסמ"ג (ספר מצוות גדול), ורבינו יונה גירונדי ועוד, שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, שבולעים מהמאכלים שנמצאים בהם, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה במים רותחים, (משום שלעולם אינם פולטים את כל מה שבלוע בהם אלא תמיד פולטים מעט ממה שבלוע בהם, ואם בלוע בהם חלב, לעולם הם פולטים חלב, וכן אם בלוע בהם דבר איסור, כגון בשר בחלב, אין להם תקנה לעולם אף על ידי הגעלה). והטעם שאותם פוסקים סוברים שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, הוא משום שכלי זכוכית מיוצרים מעפר (חול) הרי הם דומים לכלי חרס.

דעת הרמב"ם, שכלי זכוכית, אמנם בולעים כמו שאר סוגי הכלים, אבל אין דינם ככלי חרס שאין להם תקנה על ידי הגעלה, אלא אפשר להכשירם על ידי הגעלה כדין שאר כלי מתכות.

לעומתם דעת התוספות, רבינו תם, הרשב"א, הרא"ש, ועוד רבים מהראשונים, שכלי זכוכית אינם בולעים כלל, ומותר להשתמש בהם, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. ומרן השולחן ערוך (סימן תנא.) פסק כדבריהם, וכן המנהג אצל הספרדים ובני עדות המזרח, וכמו שהעידו בגדלם רבים מן הפוסקים, שכך היה תמיד מנהג הספרדים, שאינם צריכים לייחד להם כלי זכוכית מיוחדים למאכלי בשר או חלב, וכלשון מרן השולחן ערוך, "כלי זכוכית, אפילו משתמש בהם בחמין אינם צריכים שום הכשר, שאינם בולעין ובשטיפה בעלמא סגי להו" (מספיק להם).

אמנם הרמ"א, פסק להחמיר בכלי זכוכית שדינם ככלי חרס, שבולעים, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה, וכתב שכן הוא מנהג האשכנזים, ויש מפוסקי האשכנזים שכתבו, שגם הרמ"א לא החמיר בזה אלא לעניין פסח, שאז מרבים בחומרות מפני חשש איסור חמץ החמור שהוא באיסור כרת, אבל לעניין בשר וחלב אף הרמ"א מודה להקל, ומכל מקום הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, בספרו שו"ת ציץ אליעזר (ת"ח ס"ו כ.) האריך בזה וכתב להחמיר אף לעניין איסור בשר בחלב.

ולסיכום: מנהג הספרדים, שמותר להשתמש בכלי זכוכית, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כלי זכוכית בימינו דינם ככלי זכוכית או שמעורב בהם ברזל ויש שכתבו להחמיר,או שדנים אותם ככלי זכוכית לכל דבר...? 
ומה דין כלי פיירקס? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

כלי זכוכית בזמנינו דינם כדין שאר כלי זכוכית שאין לחוש לבליעתם. וכן הדין בכלי פיירקס.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה