הלכה ליום שני ט"ו כסלו תשפ"ה 16 בדצמבר 2024

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה.

ימי החנוכה
ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התשפ"ה), יחול יום כ"ה בכסליו ביום חמישי בשבוע הבא. ובמוצאי יום רביעי (שהוא ליל חמישי), נדליק  בעזרת ה' נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום רביעי שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו. 

משמעות ניסי החנוכה עד ימינו
בימי החנוכה ישנם כמה דינים ומנהגים שנהגו בהם עם ישראל, כדי להודות לה' יתברך, ולעשות זכר לנסים שעשה ה' לאבותינו, בימי בית המקדש השני.

בימים ההם, היה מצבם הרוחני והגשמי של עם ישראל קשה מאד, כי היו הגויים מציקים לעם ישראל,  ובפרט מלכות יוון הרשעה שגזרה גזירות קשות על בני עמינו שהיו אז בארץ ישראל כדי שימנעו מלקיים את מצוות התורה. גם מתוך עם ישראל קמו יהודים רבים ונעשו "חופשיים" מן התורה והמצוות, והחלו לחלל שבת, ולהתנהג כגויים בכל דבר. והיה צר מאד לישראל מפני אויביהם.

עד שעורר ה' את רוחם של בני חשמונאי, שהיו מעטים, והם הנהיגו את ישראל על פי דת תורתינו הקדושה, ולמרות שהם היו מעטים מאד, נתן הקדוש ברוך הוא את אויביהם היוונים בידם, וניצחום. וזכו לחדש את בית המקדש, ולהחזיר את עבודת הקרבנות בטהרה. וזכו לנס "פך השמן", שדלק להם שמונה ימים בדרך נס. וזכו להעמיד את התורה בישראל, כי אלמלא נצחו בית חשמונאי, היתה התורה עלולה חס ושלום להשתכח מעם ישראל, ורק בזכות נס חנוכה ומלכות בית חשמונאי זכינו שנשתמרה התורה בעם ישראל לדורות. לכן אנו שמחים ומודים לה' יתברך ומציינים באופן מיוחד את הנסים שנעשו באותם הימים.

מנהגי ימי החנוכה
מצות ומנהגי ימי החנוכה, יש בהם פרטים רבים, ואלו עיקריהם:

  • מצות הדלקת נרות חנוכה.
  • הזכרת "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון.
  • אמירת ה"הלל" אחרי תפלת שחרית.
  • קריאה בתורה בפרשת הנשיאים.
  • ימי החנוכה אסורים בהספד ובתענית.
  • נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בשעת הדלקת הנרות.
  • עריכת סעודות מצוה שמשמיעים בהם דברי תורה ויראת ה' טהורה.
  • נוהגים להרבות במאכלי גבינה או במאכלים מתוקים מטוגנים בשמן.

הדלקת נרות חנוכה
מצות הדלקת נרות חנוכה, היא מצוה יקרה וחשובה מאד. וצריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, שפירוש הדברים הוא, לעשות את מצות הדלקת הנרות בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק?
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש").

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

חנוכה באגדה

אורך השיעור: 01:12:49         הורד     (16.67 MB)

נס וטבע

אורך השיעור: 00:43:36         הורד     (9.98 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי להוסיף דיוק קטן, לגבי יוצאי ארם צובא שמוסיפים נר נוסף בהדלקה. זה לא כל החלבים שמוסיפים נר, רק אלו שבאו מגירוש ספרד, שהם מדליקים לזכור הנס שעשה להם הקב״ה שהציל אותם מיד אויבהם. החלבים שהיו שם מזמן שלמה המלך ולא זזו ממוקם, נקראים מוסתירבים, לא מדליקים נר נוסף. א' טבת תשע"ה / 23 בדצמבר 2014

תודה על הערתך.

אני גרה עם שותפה אשכנזיה, האם עלינו להדליק חנוכיה משותפת או כל אחת לעצמה?
ואם האשכנזיה רוצה להדליק בשעה מסויימת ואני מעוניינת להדליק מיד לאחר השקיעה, האם עלי ללכת לפי הזמן שלה או בכל זאת להדליק בנפרד? כ"ג כסלו תשע"ד / 26 בנובמבר 2013

אם כל אחת מכן דואגת לעצמה למזון וכדומה, (כפי שבדרך כלל קורה בין שותפים), הרי שעליכן להדליק בנפרד. את בזמנך והיא בזמנה.

היתי רוצה לדעת מתי ומי הם הרבנים שקיבלו את הוראות מרן בנדר כמו שנאמר :
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

לא קיבלו את הוראות מרן בנדר, אלא כהוראות מרא דאתרא, שהכרעותיו מכריעות לגבי כל ישראל.
רבים מרבותינו האחרונים כתבו שקבלנו הוראות מרן, ומהם, רבינו החיד"א, רבינו יוסף חיים, רבי יעקב אבן צור, רבי עזרא דנגור, ועוד רבים מאד. כפי שתוכל לראות בהקדמת ספר הליכות עולם חלק ראשון.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה


פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה