הלכה ליום רביעי י"ט אב תשפ"ה 13 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הילדה הצדיקה טנא רחל חיה בת גלי

רפואה וחיים ובריאות איתנה

הוקדש על ידי

אהרון האבא

מצות התוכחה בזמנינו – הנהגותיהם של גדולי ישראל

כתב הרמב"ם, (הלכות דעות פרק ו), "המוכיח את חבירו תחילה, לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו (שיבייש אותו), שנאמר "ולא תשא עליו חטא", כך אמרו חכמים, יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות? (מרוב בושה, הוא מסמיק או מחויר), תלמוד לומר "ולא תשא עליו חטא", מכאן שאסור לאדם להכלים את ישראל, וכל שכן ברבים, ועון גדול הוא, כך אמרו חכמים, המלבין פני חבירו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא, לפיכך צריך אדם להזהר שלא לבייש חבירו ברבים, בין קטן בין גדול, ולא יקרא לו בשם שהוא בוש (מתבייש) ממנו, ולא יספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו". עד כאן דבריו.

וכתב הגאון רבי זלמן (בעל התניא): ורבים, אפילו הם מזידין (אפילו אם עושים מעשים רעים בכוונה), אין להוכיחם יותר מפעם אחת, אם ידוע לו שדבריו אינם נשמעים, ועל זה אמרו, כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע. ואם הם שוגגים (טועים ועוברים על מצוות התורה מתוך חוסר ידיעה), אין להוכיחם כלל, שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

וסיפר הגאון הצדיק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, האדמו"ר מקלויזנבורג, כי לפני דורות אחדים, בימיו של האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן, פנה אליו אחד ממזהירי השבת בעיר לבוב שיבוא לעזרתו במחאות שהיה עושה כנגד היהודים שפרצו גדר והחלו לפתוח חנויות ביום השבת. עסקן זה, היה נוהג לצאת ולגעור בהם ולהפריע להם בפתיחת החנויות בכח הזרוע ממש. ועל כן היה תמה, מדוע זה כבוד הרב אינו בא לעזרתו?

השיב לו רבי מאיר, עכשיו, שהטומאה בעולם מתגברת והולכת, אין להתגרות עם העוברים על דברי התורה במלחמה גלויה, כי עוד עלול מעשה שטן להצליח, ויצמח מזה חילול ה' חס ושלום. אלא, כשתצא להצילם מן החטא, תוכיחם בניחותא, ותדבר אליהם טובות, וקודם לכן תתפלל לה' ותאמר, הריני הולך לעשות פעולה לכבודך תתברך, אנא הצליחני שאעשה דבר המועיל ומתקיים.

עוד יש להזכיר מעשה נחמד, מהנהגתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. שפעם אחת בליל שבת, התגודדו קבוצת בחורים מאחת הישיבות הותיקות בירושלים, על יד ביתו של הרב קוק במרכז העיר. כאשר סיים הרב את תפילת השבת, שלח את משמשו שיבדוק מה רצונם של הבחורים. והללו זעקו לעבר השמש, כי הנה חילול שבת מתרחש כעת ברחוב קינג ג'ורג', כאשר יהודי פרץ גדר והוא מוזג קפה בבית הקפה שלו בעיצומה של השבת! ועל כן דורשים אנו כי הרב הראשי יבא עמנו כעת לבית הקפה למחות על חילול שבת קדשנו! שמע זאת השמש, והעביר את הידיעה לרבו. שמע הרב, ושתק, וצוה על בני ביתו להסב עמו לסעודת השבת, תוך כדי קריאות גנאי מפי בחורי הישיבה, שזעקו כי כעת רואים הכל שלרב קוק לא איכפת ממצבה הרוחני של ירושלים.

לאחר שהסתלקו הבחורים מפתח ביתו של הרב, ביקש הרב ממשמשו לסור עמו לבית הקפה. שאל אותו השמש, בשביל מה רוצה רבינו ללכת לשם? ענה לו הרב, מה זאת אומרת? יהודי מחלל שבת ופורץ את גדר השבת בירושלים! פלטרין של מלך! ואני לא אלך למחות בו ולנסות לשכנעו לחדול ממעשיו?

עמד השמש נדהם ושאל את הרב, אמור לי רבי, אם כך היא דעתו של הרב, שיש למחות בידו של מחלל שבת זה, אם כן, מדוע לא התלווה הרב לחבורת הבחורים שהיו כאן קודם? מדוע נתן הרב פתחון פה בידם, לומר לכולם שלרב קוק לא איכפת ממצב הדת? נענה לו הרב, חייך, שרציתי ללכת איתם, אבל אז חשבתי שאם נלך כולנו יחד, הרי שאם עד עתה היה אותו מוזג קפה "מחלל שבת", הרי שעתה יהפוך להיות "מחלל שבת בפרהסיא", שהרי אנו יותר מעשרה יחד, לכן לא הסכמתי ללכת, עד עכשיו! הלך הרב והוכיחו בניחותא כדרכה של תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ישנו סיפור נוסף על הרב קוק - כאשר רצו יהודים מבית הכנסת שלו ביפו למחות נגד הסנדלר שחילל שבת, אמר להם הרב קוק לבוא יחד איתו ולנהוג כמותו. הוא ניגש אל הסנדלר, לחץ את ידו ואמר לו בחום "שבת שלום" ולא יותר. גם השיירה של המתפללים המשתאים עשו כן - לחצו את ידו ואמרו שבת שלום בזה אחר זה. במוצאי השבת בא הסנדלר אל הרב קוק וקיבל בפניו לשמור שבת. ז' כסלו תשע"ט / 15 בנובמבר 2018

תודה רבה על המעשה המחכים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה