הלכה ליום רביעי י"ז אלול תשפ"א 25 באוגוסט 2021

פרטים בענין הליכה לפני המתפלל. מעשה בראש ישיבת חברון

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים, שאסור לשבת בסמוך לאדם המתפלל (תפילת העמידה). וכמו כן אסור לעבור או לעמוד כנגד פני המתפלל.

לעבור לפני המתפלל, כדי להתפלל
דבר מצוי מאד, שאדם בא לבית הכנסת, והציבור עומדים שם בתפילה, וברצונו לעבור כנגד פני המתפללים כדי להתפלל בעצמו. והנה הדבר ברור שאסור לו לעבור לפניהם, אלא עליו להמתין עד שיסיימו את תפילתם, ואז יוכל לעבור ולגשת למקומו. אך השאלה הנשאלת היא האם יש להקל בזה לצורך תפילה בציבור, שיודע אותו האדם שבכדי להתפלל עם הציבור הוא נאלץ לעבור לפני מתפללים אחרים, בכדי שיהיה גם לו מקום לעמוד.

ובשו"ת יד אליהו כתב לדון בזה, לפי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" (מצות עשה דוחה מצות לא תעשה), שמכיון שהאיסור לעבור לפני המתפלל הוא איסור לא תעשה מדרבנן, שאסרו לעבור לפני המתפלל, ומצות תפילה בציבור אף היא מצוה מדרבנן, לכן לכאורה יוכל אותו אדם לעבור כנגד המתפללים, לעבור על איסור לא תעשה מדרבנן, שהוא נדחה מפני מצות עשה דרבנן להתפלל במנין.

אולם למעשה כתב שאין להקל בזה, שהרי כל הדין ש"עשה דוחה לא תעשה", הוא דוקא כאשר בשעה שעובר על הלא תעשה מקיים את העשה, אבל באופן כזה, שהוא עובר על הלא תעשה ועובר לפני המתפללים, ורק אחר כך הוא נעמד להתפלל במנין, נמצא שבשעה שעבר על הלא תעשה לא היה כאן קיום עשה. ולכן אין להקל בזה.

ובספר הלכה ברורה כתב לדחות את ההיתר בזה מטעם נוסף, שאין הדבר ברור כלל שתפילה במנין נחשבת למצות עשה מדרבנן, ולכן בודאי שאין מצוה זו דוחה את האיסור לעבור לפני המתפללים.

אולם לצורך השלמת מנין לאחרים, (מצוי במקומות בהם מתקיימים כמה מנינים) כאשר אין שם אלא תשעה מתפללים, והוא צריך לעבור לפני מתפללים אחרים בכדי להגיע למקום שבו ממתינים לו להשלמת מנין, מכיון שהשלמת המנין היא מצוה של הרבים, הרי היא דוחה את האיסור לעבור לפני המתפללים, ורשאי לעבור עד שיגיע למקום שהוא צריך להשלים שם מנין.

כלוב של זהב
ובדרך אגב נזכיר מעשה, שבישיבת "חברון" היה בחור אחד שהיה מאריך מאד בתפילתו בדביקות, והיה מסיים תפילתו כחמש דקות אחרי סיום התפילה כולה. אותו בחור לא שת לבו לכך, שמכיון שהוא עומד בסמוך לדלת היציאה מבית המדרש, הרי הוא מפריע לציבור החפץ לצאת מבית המדרש, שאינם יכולים לעבור על פניו, והם נאלצים לפנות לדלת אחרת. ובכך הוא גם מכשיל את אותם שאינם זהירים באיסור זה, שהיו עוברים על פניו בלית ברירה.

פעם אחת, נזדמן שהגאון ראש הישיבה רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל בא לצאת בעצמו מאותה הדלת שהבחור היה מתפלל בסמוך אליה. ומכיון שראה שעומד שם בחור ומתפלל, נאלץ להמתין עד שיסיים תפילתו בכדי שיוכל לעבור. כשסיים הבחור את תפילתו, פנה אליו ראש הישיבה ואמר לו: קשרת אותי בשרשראות של זהב, שאני שמח שאתה מתפלל בדבקות, אבל מצטער שאתה מפריע לאחרים לצאת מבית המדרש. מיד הבין הבחור את כוונת הרב, וקבע לו מקום אחר לתפילתו.

ולסיכום: אסור לעבור לפני מתפללים אחרים אפילו אם הוא צריך לעבור לפניהם על מנת שיוכל להתפלל במנין. אך אם הוא נאלץ לעבור שם כדי להשלים מנין, שחסר רק הוא בכדי להשלים למנין עשרה, מותר לו לעבור בפני המתפללים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי תפילה בחיק הטבע, מה המרחק שמותר לעבור לפני המתפלל? י' ניסן תשע"ט / 15 באפריל 2019

אין בזה הבדל בין בית הכנסת לתפלה במקום אחר

לא הבנתי את סיכום ההלכה. איך התחילו עמידה כשלא היה מניין? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

כשיש חדר שמתפללים בו, וממנו עוברים לחדר אחר שכעת רוצים להתפלל. ויש עוד דוגמאות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה