הלכה ליום שלישי ט"ז אלול תשפ"א 24 באוגוסט 2021

הליכה לפני המתפלל – הערת מרן זצ"ל

בהלכות קודמות ביארנו את דין הישיבה בסמוך למתפלל. וכעת נדון בעניני הליכה ועמידה בסמוך למתפלל

הליכה סמוך למתפלל
בגמרא במסכת ברכות (כז.) מבואר שאסור לעבור או לעמוד כנגד (כלומר, כנגד פניו של המתפלל) אדם המתפלל תפילת העמידה.

דברי רבינו יונה
וכתב הרב רבינו יונה, כי אין האיסור בזה אלא מלפני המתפלל ממש, אבל לעבור או לעמוד מצדדיו של המתפלל, אין איסור. וכתב מרן הבית יוסף, שמה שכתב רבינו יונה שמותר לעמוד בסמוך למתפלל מן הצד, הוא דין ברור, שהרי למדנו שאסור לשבת בתוך ארבע אמותיו של המתפלל, ואם כן לעמוד, משמע שמותר.

"בא בגבולו" בעמידה
אם היה אדם עומד, ובא חבירו והתחיל להתפלל בסמוך אליו, אינו חייב לזוז ממקומו, אלא רשאי להמשיך לעמוד שם, כי חבירו "בא בגבולו". וכמו שביארנו בהלכות הקודמות לענין ישיבה בסמוך למתפלל.

הגדרת האיסור ללכת לפני המתפלל
מבואר בפוסקים, כי איסור זה של הליכה או עמידה כנגד המתפללים, הוא דוקא בתוך ארבע אמות (כשני מטר) של המתפללים, אבל לעבור במרחק גדול יותר, אין איסור. אולם לדעת הזהר הקדוש יש להחמיר בזה אפילו מחוץ לארבע אמות, כל שהוא עובר כנגד פניהם של המתפללים. ומכיון שכך דעת הזהר הקדוש, אף שמעיקר הדין יש להקל בדבר, מכל מקום החושש לזה שלא לעבור אפילו מחוץ לארבע אמות, תבא עליו ברכה.

יש מי שכתב לדון האם איסור הליכה כנגד המתפלל, או ישיבה בסמוך למתפלל, שייך גם כלפי אשה שהיא מתפללת, שיהיה אסור לשבת על ידה ולעבור לפניה. ולמעשה אין ספק, שכל הדינים הללו שייכים הן לגבי איש המתפלל והן לגבי אשה, ואין שום חילוק ביניהם לענין זה. ואף שהאשה אינה חייבת להתפלל שלוש תפילות בכל יום, מכל מקום כל שהיא עומדת בתפילה, השכינה עומדת כנגדה, ואסור לשבת שם מפני כבוד השכינה. וכן כל שאר הטעמים שהבאנו כבר בענין זה שייכים הן לגבי איש והן לגבי אשה.

ובכלל הלא עיקר הדין של האיסור לשבת בסמוך למתפלל, נלמד מאשה שהיתה מתפללת, הלא היא חנה, אמו של שמואל הרמתי, וכמו שביארנו כבר.

הליכה לפני השליח ציבור – הערת מרן
כשם שאסור ללכת לפני המתפלל, כמו כן אסור ללכת לפני השליח ציבור כשהוא מתפלל. וזכור לנו, כשהחלו להתפלל בבית הכנסת שבנו מתחת לביתו של מרן זצ"ל, קבעו את התיבה שעליה מתפלל החזן, בשורה הראשונה, לפני כל המתפללים, ולפניה היה ההיכל שבו ספרי התורה. ובין ההיכל והתיבה, היה "מעבר" לחדר שבו מרן זצ"ל היה מקבל קהל. ולכן אירע פעמים רבות שאנשים הלכו כנגד השליח ציבור כשהוא מתפלל. וכשראה כן מרן זצ"ל, אמר שאסור לעשות כן, ולכן הורה שיבנו כמין מחיצה גבוהה ורחבה על התיבה, שתעמוד מול פניו של השליח ציבור, שבאופן כזה שיש שם מחיצה קבועה, מותר יהיה לעבור לפני השליח ציבור, וכך אמנם עשו.

לסיכום: אסור לעבור בתוך ארבע אמותיו של המתפלל. ואין האיסור בזה אלא כנגד המתפלל מלפניו, אבל אם עובר מצדדיו או מאחריו, אין איסור בדבר. וכמו כן אסור לעמוד כנגד המתפלל מלפניו בתוך ארבע אמותיו. ואין כל חילוק בזה בין איש לאשה, שכשם שאסור לעמוד לפני איש המתפלל, כמו כן אסור לעמוד לפני אשה המתפללת.

ובהלכה הבאה יתבארו עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי קטן המתפלל? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

לגבי הליכה לפני המתפלל, אם הוא ילד קטן, נכון להזהר בזה, משום שסוף הוא סוף הוא עומד בתפלה, וגם כדי שהקטן לא יראה שמזלזלים ועוברים לפניו. ובמקום צורך יש מיקלים (דעת קדושים סימן קב).

רבים בתי הכנסת בהם יש מניין גדול ובית הכנסת מלא. אין אפשרות לשמור על ד' אמות בין מתפלל למתפלל.
לפעמים המתפללים אפילו עומדים צפופים - איך זה מסתדר עם הצורך לשמור על מרחק ד' אמות למתפלל?
  ט' שבט תש"ע / 24 בינואר 2010

שלום רב!

לא כתבנו שצריך לשמור ד' אמות בין מתפלל למתפלל. אדרבא, בשעה שאדם מתפלל, אפילו אם יש אחריו אדם אחר שמתפלל גם הוא, אין בכך כלום, כי כל ההקפדה בדבר היא דוקא באופן שאחד מתפלל והשני אינו מתפלל.

לכן אין כל חשש בכך שבבתי הכנסת אין כלל מרחק בין המתפללים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה