הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"ד 19 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן סולטנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

עידו אביטבול

"ברכו את ה' המבורך"

שאלה: אדם המתפלל ביחידות, וממילא אינו עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשליח ציבור, האם רשאי לומר בעצמו "ברכו את ה' המבורך", או לא?

תשובה: הנה הדבר ברור, כי אמירת ברכו את ה' המבורך נתקנה לאומרה דוקא כשיש שם עשרה אנשים מישראל. אבל אם אין שם עשרה מישראל אסור לומר נוסח זה. וממילא האומר נוסח זה עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא.

דברי המדרש
אולם במדרש רות, דרשו רבותינו על הפסוק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", שנשמתו של האדם, אינה חוזרת להתיישב כראוי בגופו של האדם לאחר שישן שינת קבע, עד שיענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואם אינו זוכה לומר נוסח זה, הנשמה הולכת לה. והדבר חמור מאד כמו שמבואר שם בהסבר הדברים בלשון הפסוק.

ועל כן על כל איש ישראל נכון מאד שיראה להזהר להתפלל תמיד במנין, כדי שיוכל לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וכן אשה מישראל הזוכה לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אשריה ואשרי חלקה. אם כי לעתים קשה מאד הדבר.

מה יוכל לומר, במקום לענות "ברוך ה' המבורך"?
בספר הרוקח כתב כמה מדברי חז"ל, שמי שיאמר אותם יהיה נחשב לו הדבר כמי שענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומרן החיד"א בקונטרסו "צפורן שמיר" כתב לומר את הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד."

והנה על ידי אמירת בריתא זו יהא זה נחשב לו כאילו ענה בציבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ותשכון נשמתו בקרבו כראוי.

דברי מרן זצ"ל
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך.

עוד כתב מרן רבינו זצ"ל, שמכיון שהאומר את הברייתא הנ"ל,  אינו מבטא שם שמים בפיו, לכן אין התועלת באמירתה גדולה כמו עניית ברוך ה' המבורך שבציבור בבית הכנסת, ולפיכך לא נכון לומר נוסח זה בין ברכת ישתבח לתחילת ברכת יוצר אור (שהוא מקום עניית ברוך ה' המבורך בבית הכנסת), אלא יש להמתין ולאמרה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח".

ולסיכום:  חשוב מאד לענות "ברוך ה' המבורך" בבית הכנסת. ומי שאינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, או אשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, יכולים להשלים (במידת מה) את חסרון עניית ברוך ה' המבורך, על ידי אמירת נוסח הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד." ויש לומר נוסח זה בלי הזכרת שם שמים, אלא לומר "השם". ויש לומר נוסח זה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח". (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סימן ד אות ז).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשאני מתפלל ביחיד אני נוהג לומר את נוסח "ברכו" עם שם השם לא ראיתי בסידורים שצריך להיזהר בזה ובכל זאת האם אני עובר על איסור של הזכרת השם לבטלה ? כ"ד תמוז תש"פ / 16 ביולי 2020

אין לומר ברכו את ה' ביחיד. 

ראה בקישור: http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=1264

אם אדם קם לאחר חצות יום, מה הוא מתפלל ומה לא? ומה לגבי טלית? שמים טלית? כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מברך ברכות השחר וברכות התורה ויקרא קריאת שמע  ולאחר מכן, כשתעבור חצי שעה מזמן חצות היום, יתפלל מנחה פעמיים, פעם ראשונה לשם מנחה, ופעם שנייה (פתפילת העמידה) כדי להשלים תפילת שחרית. 

ונכון שיאמר גם פסוקי דזמרה וכל סדר התפילה. אבל אינו יכול לברך "ברוך שאמר", "ישתבח", וברכות קריאת שמע, יוצא אור, אהבת עולם וגאל ישראל. 

איך מבטאים ברכו האם עם שוא נח או שוא נע? האם זה נכון שתמיד אחרי פתח יבוא שוא נע ואחרי קמץ שוא נח? האם כשמדגישים בסידור את השוא זה כלל שמדובר בשוא נע? כ"ג טבת תש"פ / 20 בינואר 2020

כשמודגש בסידור הוא שוא נע. לאחר קמץ הוא נע (חוץ מקמץ קטן), לאחר פתח הוא נח. ויש יוצא מן הכלל שגם אחרי פתח הוא נע (לדוגמא בתיבה "הללויה". וברכו שמנוקד בקמץ, יש להניע את השוא של הרי"ש).

האם יש חובה לעמוד בברכת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".
אני שואל בקשר לעמידה של עגלון מלך מואב, כשאמר לו אהוד בן גרא דבר אלוקים לי אליך..., האם אין פה קל וחומר? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

מנהג הספרדים שלא לעמוד בברכו. ואין כאן קל וחומר, משום ששם שמע דבר ה' ממש, וכאן רק מזכירים שבח לה'.

כיצד דברי ההלכה להלן (שיש לומר ״ברוך השם המבורך לעולם ועד״) מתיישבים עם מה שאמר הגר״ע זצ״ל בשיעורו השבועי (דומני), שאדם הלומד ויש פסוק בגמרא, יאמר הפסוק בשם ומלכות כמו קריאה בתורה?
אמנם המקרה לא זהה, שזו ברייתא ולא פסוק, אך ממה שהבנתי, כיון שזו דרך לימוד צריך לקרוא עם שם אדנות, שאחרת נראה כמזלזל ח״ו. אולי משום שכאן סוף סוף אין זה לימוד אלא מעין תפילה (למרות שקורא ברייתא)? י' סיון תשע"ח / 24 במאי 2018

משום שמרן זצ"ל מדבר כשאדם נתקל בדרך לימודו בפסוקים, שאז יאמר שם ה', אבל כאשר נתקל בברכה או בדברים שבקדושה שצריך עשרה לאמרם, אסור לו לאמרם עם שם ה'.

מדוע לא אומרים ברכו בתפילת מנחה אלא רק בשחרית פעמים ובערבית פעמים? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

אמרו במדרש, חיה אחת יש ברקיע, כשהוא יום, אות אמת במצחה, ולערב, אמונה במצחה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך. ולכן אין אומרים ברכו אלא בשחרית ובערבית.

לא ברור לי מה התועלת בלהגיד את הברייתא בלי שם השם, הרי יכול גם להגיד 'ברכו את השם המבורך' בלי להגיד את שם השם? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יש לומר את הברייתא, משום שבברייתא יש משמעות למה שאומר ברכו את וכו', ולא שמדבר לעצמו.

האם נכון לומר את הברייתא הזאת לפני תפילת ערבית, כשמתפלל יחידי? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יוכל לאמרה גם קודם תפלת ערבית

מה שכתבתם בהלכה יומית בשם הרב עובריה יוסף: 
"שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך. " 
איפה זה מובא בכתביו, ספריו או בשו"תים? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הענין מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ב חלק אורח חיים סימן ד אות ז.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה