שאלה: אדם המתפלל ביחידות, וממילא אינו עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשליח ציבור, האם רשאי לומר בעצמו "ברכו את ה' המבורך", או לא?
תשובה: הנה הדבר ברור, כי אמירת ברכו את ה' המבורך נתקנה לאומרה דוקא כשיש שם עשרה אנשים מישראל. אבל אם אין שם עשרה מישראל אסור לומר נוסח זה. וממילא האומר נוסח זה עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא.
דברי המדרש
אולם במדרש רות, דרשו רבותינו על הפסוק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", שנשמתו של האדם, אינה חוזרת להתיישב כראוי בגופו של האדם לאחר שישן שינת קבע, עד שיענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואם אינו זוכה לומר נוסח זה, הנשמה הולכת לה. והדבר חמור מאד כמו שמבואר שם בהסבר הדברים בלשון הפסוק.
ועל כן על כל איש ישראל נכון מאד שיראה להזהר להתפלל תמיד במנין, כדי שיוכל לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וכן אשה מישראל הזוכה לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אשריה ואשרי חלקה. אם כי לעתים קשה מאד הדבר.
מה יוכל לומר, במקום לענות "ברוך ה' המבורך"?
בספר הרוקח כתב כמה מדברי חז"ל, שמי שיאמר אותם יהיה נחשב לו הדבר כמי שענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומרן החיד"א בקונטרסו "צפורן שמיר" כתב לומר את הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד."
והנה על ידי אמירת בריתא זו יהא זה נחשב לו כאילו ענה בציבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ותשכון נשמתו בקרבו כראוי.
דברי מרן זצ"ל
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך.
עוד כתב מרן רבינו זצ"ל, שמכיון שהאומר את הברייתא הנ"ל, אינו מבטא שם שמים בפיו, לכן אין התועלת באמירתה גדולה כמו עניית ברוך ה' המבורך שבציבור בבית הכנסת, ולפיכך לא נכון לומר נוסח זה בין ברכת ישתבח לתחילת ברכת יוצר אור (שהוא מקום עניית ברוך ה' המבורך בבית הכנסת), אלא יש להמתין ולאמרה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח".
ולסיכום: חשוב מאד לענות "ברוך ה' המבורך" בבית הכנסת. ומי שאינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, או אשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, יכולים להשלים (במידת מה) את חסרון עניית ברוך ה' המבורך, על ידי אמירת נוסח הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד." ויש לומר נוסח זה בלי הזכרת שם שמים, אלא לומר "השם". ויש לומר נוסח זה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח". (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סימן ד אות ז).
