הלכה ליום חמישי כ"ז אייר תשפ"ג 18 במאי 2023

רכבת נוסעת בשבת

שאלה: האם מותר לעלות בערב שבת (מלפני כניסת השבת) לרכבת הנוסעת בין עיר לעיר, אף שידוע שהרכבת תמשיך ליסוע בשבת?

תשובה: הנה בנדון שאלתינו יש לדון מכמה צדדים. ראשית כל יש לדון מצד האיסור ליסוע בשבת, שהוא איסור הבערה בשבת, שהיא מלאכה האסורה מן התורה, שמכיון שלצורך הנסיעה יש ללחוץ על דוושת הדלק או החשמל ועל ידי כך נוצרת תבערה, יש בזה איסור חילול שבת החמור של הבערה בשבת, וכדין נסיעה במכונית בשבת.

והנה מצד איסור זה לבדו, ודאי שיש לנו לאסור בהחלט נסיעה כזו ברכבת בשבת במקום שהנהג ורוב הנוסעים הם יהודים. אולם לכאורה יש מקום להקל כאשר הנהג ורוב הנוסעים ברכבת אינם יהודים, כגון ברכבות המצויות באירופה, שבהוספת נוסע אחד יהודי לא נוצר חילול שבת נוסף בהבערת המנוע, שמשקלו בטל באלף ביחס למשקל הרכבת והנוסעים, ומצד זה אין איסור בדבר.

אלא שיש בדבר איסור מצד אחר, והוא איסור היציאה מן התחום בשבת. שהרי ידוע, שאסור לאדם לצאת בשבת מתחום העיר שהוא נמצא בה לתחומה של עיר אחרת, והוא איסור "תחומין". ומכיון שהרכבת יוצאת מעיר לעיר בעצם יום השבת, נמצא שיש איסור גמור בנסיעה ברכבת בשבת. ואף על פי שהאדם בעצמו אינו עושה דבר, רק הוא יושב ברכבת והיא זזה מאליה על ידי פעולת הנהג שאינו יהודי, מכל מקום כתב רבינו הריטב"א, שיש לאסור את הדבר, (מכיון שמרצונו הוא נכנס לקרון בערב שבת), שהרי זה כמו שהולך בעצמו על גבי הקרקע. ועל כן יש לאסור את הדבר משום איסור תחומין. וכן כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים לענין רכיבה על גבי קרון של עגלה בשבת שמונהגת על ידי גוי. וכן פסק לענין הרכבת בשו"ת חתם סופר, שאף על פי שברכיבה על גבי רכבת לא שייך האיסור להנהיג בהמה בשבת, שהרכבת אינה בהמה, וגם לא שייך בזה איסור מצד עצם הנסיעה, שהרי הגוי עושה את המלאכה מאליו בשביל רוב הנוסעים שהם גויים, מכל מקום יש איסור בזה מצד איסור תחומין, וכן פסק הגאון רבי עובדיה סומך זצ"ל מבבל, ועוד רבים מרבותינו האחרונים, ועד אחרון מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ומלבד זה יש לאסור את הנסיעה ברכבת מכיון שבדרך כלל הנוסע גם מטלטל עמו את חפציו, ועמהם גם המעות וכרטיסי הנסיעה שהוא זקוק להם, שגם מטעם זה יש לאסור בהחלט נסיעה ברכבת כזו בשבת.

ובהלכה הבאה נדון ברכבת חשמלית שאינה יוצאת מחוץ לתחום, כגון שהיא נוסעת בתוך עיר אחת.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה