הלכה ליום ראשון א' טבת תשפ"ב 5 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה ונחמה להורים היקרים שנפצעו בערב שבת קודש

יניב בן אהובה והודיה בת אסתר בתושח"י

שה' יתברך יזכה אותם לרפואה שלימה במהרה
ויזכו לראות בישועה ונחמה
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

משמעות ימי החנוכה

כבר הזכרנו את מהות נס חנוכה שעשה ה' יתברך לאבותינו שבזמן שעמדו היוונים הרשעים על ישראל, נלחמו בני חשמונאי ביוונים ונצחום, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

ועלינו לשים לב לכך, שהרי מבחינה הסטורית, מזמן נס חנוכה ועד לחורבן בית המקדש השני, נמשכה מלכות ישראל כמאתיים שנה. ומובן הדבר שאנו צריכים להודות על כך מאד להשם יתברך שהציל את אבותינו מיד אויביהם. אך לכאורה, בסופו של דבר, ישראל הפסידו, ולמרות שעמדה מלכות ישראל במשך עוד מאתיים שנה מימי החשמונאים, בכל זאת נחרב לבסוף המקדש וגלו ישראל מאדמתם, ואם כן מדוע עלינו לציין כל כך את נס ההצלה שאירע לאבותינו, ומהי המשמעות החשובה כל כך של ימי החנוכה עבורינו?

והסביר זאת מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר אנו מתבוננים בנס חנוכה, ניווכח שכל התורה שבעל פה שיש בידינו כיום (כלומר המשנה והגמרא והלאה) היא בזכות נס חנוכה. צא ולמד, כי אין לנו בכל המשנה והתלמוד שלנו, אלא את דברי התנאים שחיו מדורו של הלל והלאה, ובדבריהם אנחנו הוגים, ומהם למדים דבר מתוך דבר, אבל מהדורות הקודמים לדורו של הלל, לא נזכר בתלמוד ובמשנה דבר. והרי הלל, היה נשיא על ישראל מאה שנה לפני חורבן בית המקדש, ונס חנוכה היה יותר ממאתיים שנה לפני חורבן הבית השני כאמור. נמצא אם כן, שאילו חלילה וחס, לא היה מתרחש הנס של חנוכה, לא היה בידינו שום דבר מהתורה שבעל פה שבידינו! אם כן נמצא שהנס היה גדול וחשוב מאין כמותו לקיום התורה הקיימת בידינו לעולם, ויש כאן נר מצווה (של חנוכה) ותורה אור, היא התורה שבעל פה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

מותר השמן

אורך השיעור: 01:07:42         הורד     (15.50 MB)

מרד החשמונאים

אורך השיעור: 00:58:02         הורד     (23.25 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה