הלכה ליום רביעי כ"ו תשרי תשפ"א 14 באוקטובר 2020

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום?

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך שיעור אמירת המילים "שלום עליך רבי" מסיום הופעת הברק או שמיעת הרעם) אבל אחר כך אינו יכול לברך, אלא ימתין לרעם השני או השלישי.

אין לברך על הברקים והרעמים יותר מפעם אחת ביום, אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העננים, שאז יכול לברך שוב, אף על פי שבירך כבר באותו יום. ואם עבר הלילה, אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הברקים ועל הרעמים. (ואין קשר בין הברכות, שאף על פי שלא ראה ברק מברך על הרעם).

ומכל מקום יש לציין, שמרן רבינו הגדול זכרו לברכה בשיעוריו, לא היה מזכיר ענין זה, שאם נתפזרו העבים (העננים) רשאי לברך שוב. וכאשר נשאל על כך, השיב, שהוא משום שרוב בני האדם אינם בקיאים וזהירים כל כך להבחין מתי הוא שיעור שנתפזרו העבים, ולכן אינו מזכיר בכלל ענין זה.

השומע קול רעם מתוך שנתו, והתעורר ורוצה לברך על השמיעה, אלא שאם ילך ליטול את ידיו כבר יאבד את הברכה מכיון שיחלוף זמן רב, יכול לברך ועודו במיטתו, על ידי שישפשף את ידיו בבגדו (משום נקיות), ומיד יברך.

ולסיכום: אין לברך על הברקים והרעמים אלא פעם אחת ביום. והשומע קול רעם בשוכבו על מיטתו בלילה, ישפשף ידיו בבגד או בשמיכה, ויברך מיד על הרעם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם בירך ביום ובערב שוב ראה ברק מברך שוב או שיום במקרה הזה זה בוקר וערב? כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

אומרים שמרן זצ"ל השיב שלענין זה, יום הוא מבוקר עד לילה. ולכן לא יברך בלילה. אלא למחרת.  

אדם שקם בלילה ורוצה ללמוד, צריך לברך ברכות התורה, איך זה מיסתדר עם מה שכתוב בהלכה, שהרי לא ברך ברכות התורה? י"ד כסלו תש"פ / 12 בדצמבר 2019

גם ברכות השחר אפשר לברך לפני ברכות התורה, רק ללמוד תורה אסור.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? י"ח סיון תשע"ט / 21 ביוני 2019

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי לדעת איפה המקור במר"ן זיע"א לברך על ההבזק של הברק ואפילו לא ראה את הברק? ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

ספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תסו.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? ב' טבת תשע"ט / 10 בדצמבר 2018

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי רק להאיר שבדרום פלורידה, יש הרבה ימים שניכר לכו"ע שנתפזרו העננים וזרחה השמש וחזרו ונתקשרו שוב. ויוצא לנו שמברכים יותר מפעם ביום י"ב כסלו תשע"ט / 20 בנובמבר 2018

במקרה כזה שהדבר ברור שהתפזרו העננים, בודאי שאפשר לברך כמה פעמים.

לגבי  "התפזרות  העבים"  שכב'  כתב  שמרן  זצ"ל  לא  היה  מזכיר  בשיעוריו, אזכרה  ימים  מקדם, בשעוריו  הקבועים  בעירנו  ב"ב,  לפני  קרוב ל—40   שנה,  הזכיר  גם  הזכיר,
וזכורני   שהגדיל  עצה  והפליא  תושיה  באמרו:  "שגם  זרחה  השמש" לאחר  ההתפזרות,
בכדי  להסיר  מכל  ספק!!! י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

תזכה למצוות על ההערה

בקשר להלכה שכתבתם, אני  הקטן  זכיתי  לשמוע  מדברות  קדשו  של  מרן  זצ"ל   קרוב  ל--40  שנה,
וזכורני  שבשיעוריו   הרבים  היה תמיד  מזכיר "על  התפזרות  העבים",  וצריך  לברך  שנית  בעת  השמע  הרעם  החדש,
והניף  ידו שנית  בספרו  יחוה-דעת,  והחזיק  אחריו  בנו  וידידו   הרה"ג   הראשל"צ  רבי  יצחק  שליט"א,
ואמר  ברבים  שלפי  משנתו  של  מרן  זצ"ל,  כנ"ל. ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

תודה על הדברים. כנראה בשנים מאוחרות יותר השתנו הדברים
 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה