נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה, כגון תפירה וסריגה, בעוד שהנרות של חנוכה שבבית דולקות, במשך חצי שעה מהדלקתם. ועיקר הטעם שהחלו הנשים במנהג זה, הוא בכדי שיהיה היכר להודיע אסור להשתמש לאור נרות החנוכה. אבל בבישול ואפיה וצרכי אוכל נפש מותרות לחלוטין, ואינן צריכות להחמיר בזה.
וכתב מרן הרב שליט"א, כי יש נשים הנוהגות בכל ימי החנוכה שלא לעשות מלאכה כלל וכלל. ואף שיש שורש למנהג זה בדברי ספר חסידים, ובדברי השבלי הלקט, מכל מקום נכון יותר לבטל מנהגן, כי הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא.
ומרן הבית יוסף כתב, שמכיון שאין כל נדנוד איסור במה שתעשנה מלאכה, לכן אף נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה, מותר להורות להם שיבטלו מנהגן, ויחזרו לעשות מלאכה בימים אלה. ומכל מקום יש שכתבו שראוי להן לנשים להמנע ממלאכות קשות, כגון טויה וכביסה ביד, שיש בהן טירחה, על כל פנים ביום הראשון וביום השמיני של חנוכה. אבל האנשים אינם נמנעים משום מלאכה.
