שאלה מגר צדק: האם אני רשאי לעלות שליח ציבור, וכן האם אוכל לומר בברכת המזון "על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה" וכו', שהרי לאבותי לא נתן ה' את ארץ ישראל. וכן איך אוכל לומר בתפילת העמידה "אלקינו ואלקי אבותינו", והרי אין זה אלהיהם של אבותי?
תשובה: שורש השאלה תלוי במחלוקת רבותינו במסכת ביכורים לענין מצות הבאת ביכורים, כי כאשר היה בית המקדש, היה כל אדם שיש לו אילנות מאכל, מביא מבכורי אדמתו לבית המקדש, והיה אומר את כל מה שנזכר בתורה בוידוי הבכורים, שבכלל הדברים הנאמרים שם צריך שיאמר "ארמי אומד אבי", כלומר, ארמי, הוא לבן הארמי, שביקש לאבד את יעקב אבינו עליו השלום, וכן אומר, אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו. ומעתה קמה השאלה, האם יוכל הגר להביא בכורים ולקרות את הפסוקים הכתובים בתורה, או שלא יוכל לעשות כן מפני שיעקב אבינו עליו השלום אינו אביו. ודעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים, אבל אינו קורא את הפסוקים הכתובים בתורה, ובמשנה במסכת ביכורים שנינו שהגר מביא ביכורים ואף קורא את הפסוקים. נמצא הדבר שנוי במחלוקת.
ורבותינו הראשונים נחלקו אם הגר מביא וקורה או שאינו קורה. ורבינו תם היה פוסק כדעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים ואינו קורא. ולפיכך כתבו התוספות (בבא בתרא דף פא.) שרבינו תם לא היה מניח לגרים לברך ברכת המזון, שהרי לא יוכלו לומר שהנחלת לאבותינו ארץ טובה. והיה אומר לגר שכשהוא מתפלל יאמר, אלהינו ואלהי אבותיכם, וכן יעשה כשהוא מברך ברכת המזון לעצמו. וכן דעת ר"י שהובאה בתוספות, שהלכה כרבי יהודה, שהגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים. ומכל מקום לענין ברכת המזון כתבו התוספות בשם ר"י שיוכל הגר לומר שהנחלת לאבותינו.
ולעומתם, רבינו הרמב"ם פסק שהגר מביא ביכורים וקורא. והרב רבי עובדיה, שהיה גר, שאל את הרמב"ם האם יוכל לומר אלקינו ואלקי אבותינו, ואשר בחר בנו, ושעשה נסים לאבותינו. וכך השיב לו הרמב"ם: יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור. ועיקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלימד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקדוש ברוך הוא, ובעט בעבודה זרה, והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה, ולמדם והורם וצוה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה'. לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום (הוא), ובני ביתו הם כולם, והוא החזיר אותם למוטב, כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו, כך החזיר כל העתידים להתגייר. נמצא אברהם אבינו עליו השלום הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו ולכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר אלהינו ואלהי אבותינו שאברהם הוא אביך, ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו, שלאברהם נתנה הארץ.
וכן לענין הלכה, פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרמב"ם, שהגר יכול להיות שליח ציבור, וממילא יאמר אלקינו ואלקי אבותינו, וכן בשאר הדברים יוכל לומר ככל אחד מישראל.
