הלכה ליום חמישי ד' חשון תש"ע 22 באוקטובר 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרה"ג מרדכי (אליהו) צמח בן מזל

קהל הלומדים מתבקש להתעורר ולהעתיר בתפילה עבור הרב, אשר סובל כבר תקופה ארוכה, ובפרט בימים האחרונים הוא מדוכא ביסורים קשים ומרים. יהי רצון שה' יתברך יתמלא עליו ברחמים לרפאותו רפואה שלימה, ויסיר ממנו כל נגע וכל מחלה, ויזכה לראות בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו. אמן

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

האם גר צדק רשאי לעלות שליח ציבור

שאלה מגר צדק: האם אני רשאי לעלות שליח ציבור, וכן האם אוכל לומר בברכת המזון "על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה" וכו', שהרי לאבותי לא נתן ה' את ארץ ישראל. וכן איך אוכל לומר בתפילת העמידה "אלקינו ואלקי אבותינו", והרי אין זה אלהיהם של אבותי?

תשובה: שורש השאלה תלוי במחלוקת רבותינו במסכת ביכורים לענין מצות הבאת ביכורים, כי כאשר היה בית המקדש, היה כל אדם שיש לו אילנות מאכל, מביא מבכורי אדמתו לבית המקדש, והיה אומר את כל מה שנזכר בתורה בוידוי הבכורים, שבכלל הדברים הנאמרים שם צריך שיאמר "ארמי אומד אבי", כלומר, ארמי, הוא לבן הארמי, שביקש לאבד את יעקב אבינו עליו השלום, וכן אומר, אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו. ומעתה קמה השאלה, האם יוכל הגר להביא בכורים ולקרות את הפסוקים הכתובים בתורה, או שלא יוכל לעשות כן מפני שיעקב אבינו עליו השלום אינו אביו. ודעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים, אבל אינו קורא את הפסוקים הכתובים בתורה, ובמשנה במסכת ביכורים שנינו שהגר מביא ביכורים ואף קורא את הפסוקים. נמצא הדבר שנוי במחלוקת.

ורבותינו הראשונים נחלקו אם הגר מביא וקורה או שאינו קורה. ורבינו תם היה פוסק כדעת רבי יהודה, שהגר מביא ביכורים ואינו קורא. ולפיכך כתבו התוספות (בבא בתרא דף פא.) שרבינו תם לא היה מניח לגרים לברך ברכת המזון, שהרי לא יוכלו לומר שהנחלת לאבותינו ארץ טובה. והיה אומר לגר שכשהוא מתפלל יאמר, אלהינו ואלהי אבותיכם, וכן יעשה כשהוא מברך ברכת המזון לעצמו. וכן דעת ר"י שהובאה בתוספות, שהלכה כרבי יהודה, שהגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים. ומכל מקום לענין ברכת המזון כתבו התוספות בשם ר"י שיוכל הגר לומר שהנחלת לאבותינו.

ולעומתם, רבינו הרמב"ם פסק שהגר מביא ביכורים וקורא. והרב רבי עובדיה, שהיה גר, שאל את הרמב"ם האם יוכל לומר אלקינו ואלקי אבותינו, ואשר בחר בנו, ושעשה נסים לאבותינו. וכך השיב לו הרמב"ם: יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור. ועיקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלימד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקדוש ברוך הוא, ובעט בעבודה זרה, והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה, ולמדם והורם וצוה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה'. לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום (הוא), ובני ביתו הם כולם, והוא החזיר אותם למוטב, כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו, כך החזיר כל העתידים להתגייר. נמצא אברהם אבינו עליו השלום הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו ולכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר אלהינו ואלהי אבותינו שאברהם הוא אביך, ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו, שלאברהם נתנה הארץ.

וכן לענין הלכה, פסק מרן השלחן ערוך כדעת הרמב"ם, שהגר יכול להיות שליח ציבור, וממילא יאמר אלקינו ואלקי אבותינו, וכן בשאר הדברים יוכל לומר ככל אחד מישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע ברכת: "שלא עשני גוי" לא יאמר(כדברי הב"י????) הלוא עתה לא גוי וקיימא לן שגם גרים היו במעמד הר סיני אלא שנשבו .... ז' חשון תש"ע / 25 באוקטובר 2009

שלום רב!

לא יוכל לברך שלא עשני גוי, מפני שכוונת הברכה היא על ברייתו בגוף כאן בעולם הזה, וברייתו היתה כגוי בגוף של גוי ובמעמד הלכתי של גוי, והיה פטור מן המצוות, ועל כן לא יוכל לברך שלא עשני גוי.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה