הלכה ליום רביעי כ' אב תשפ"ב 17 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת הרבנית

מרת מרגלית בת זכיה ע"ה

אשת חבר למרן רבינו זצ"ל
שהיום יום פקודת שנתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיה

ברכת הילדים בברכת כהנים

שאלה: האם מותר להורים לברך את בניהם בנוסח ברכת כהנים, "יברך ה' וישמרך" וכו', או שיש בזה איסור, מפני שברכה זו שייכת לברכת כהנים בלבד?

תשובה: השאלה נכונה מאד, מפני שישנה בעיה לברך בנוסח ברכת כהנים, ונסביר את הדברים:

דברי הגמרא במסכת כתובות
בגמרא במסכת כתובות (דף כד:) אמרו, שכל אדם מישראל שאינו כהן, והוא נושא את כפיו ומברך את ישראל בברכת כהנים (יברכך ה' וישמרך וכו'), עובר על איסור מן התורה, שהרי נאמר על ברכת כהנים: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אתם, ולא זרים. כלומר, רק הכהנים רשאיים לברך בנוסח ברכת כהנים, אבל כל שאר ישראל שאינם כהנים, אסור להם לברך בברכה זו, כשם שאסור להם לעבוד בשאר העבודות של הכהנים בבית המקדש.

ולאור האמור מתבאר לכאורה שיש לאסור לברך בנוסח "ברכת כהנים", כל שהמברך אינו כהן בעצמו.

דברי הגמרא במסכת שבת
אלא שבגמרא במסכת שבת (קיח:) אמר רבי יוסי, שלפעמים, חבירו שהיה כהן, היה מבקש ממנו לעלות יחד איתו לדוכן בשעת ברכת הכהנים, והוא, לא היה מסרב, והיה עולה יחד איתו. ומבואר שרבי יוסי היה מברך ברכת כהנים, אף על פי שלא היה כהן! והנהגה זו היא בניגוד למה שלמדנו בגמרא במסכת כתובות הנ"ל!

ישוב "האשכול"
וכבר הוקשתה קושיא זו לגדולי הפוסקים, ובספר "האשכול" כתב להסביר, שרבי יוסי כלל לא היה מברך ברכת כהנים, אלא היה עולה לדוכן ועומד שם בשתיקה, כאשר חבירו היה מברך את ברכת הכהנים. ולפיכך אין קושיא בדברי הגמרא הללו, ולעולם לכל הדעות אסור לשום אדם מישראל לברך בברכת כהנים, שאינה שייכת אלא לכהנים בלבד.

ישוב ה"כתב סופר"
ובשו"ת כתב סופר, וכן בספר כף החיים, כתבו ליישב, שאין האיסור בברכת כהנים, אלא דוקא כאשר המברך מתכוין לקיים בברכתו את המצוה לברך את ישראל כמו שנצטוו הכהנים, אבל אם אינו מתכוין לשם מצוה, אלא כאדם המברך את חבירו, אין בזה איסור כלל.

ומדבריהם אנו למדים, שאין איסור לברך בנוסח "יברך ה' וישמרך" וכו', אלא כאשר המברך מתכוין ליטול לעצמו את מצוות ברכת כהנים שנצטוו בה רק בני אהרן, אבל כל שאין כוונתו אלא כאדם המברך את חבירו, ורק הוא תופס לעצמו לשון ברכה שנזכרה בתורה בנוסח ברכת הכהנים, אין בזה איסור כלל.

הדין למעשה
ועל כן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין חשש איסור לברך את הבנים בנוסח ברכת כהנים, מכיון שאין אנו מתכוונים בזה למצוות "ברכת כהנים" כלל. וכן נוהגים רבים מגדולי וצדיקי הדורות, שמברכים את המתברכים בנוסח ברכת הכהנים, ואינם חוששים לשום איסור בזה. וכן היה נוהג מרן זצ"ל. אך בודאי שאסור לשום אדם מישראל לעלות לדוכן ולברך בנוסח ברכת הכהנים בשעת חזרת הש"ץ, כי ברכת הכהנים שעל הדוכן אינה שייכת אלא לכהנים מזרעו של אהרן, ולא לשאר ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בליל שבת מברכים את הבנות ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה, אני נוהג לברך גם בנוסח ברכת כהנים (בלשון זכר כפי שכתוב בתורה). האם זה נכון ואפשר להמשיך כך? כ' אב תשפ"ב / 17 באוגוסט 2022

זה נכון לנהוג כך. ישמע ה' תפלתכם ותזכו לרוב נחת,

האם אמא (אישה) יכולה לברך את ילדיה בברכה: יברכך ה וישמרך, יאר ה פניו אליך ויחנך... ט' תשרי תשפ"ב / 15 בספטמבר 2021

יכולה, וכן נוהגים. (על פי דברי רבינו האר"י, עיקר המעלה בברכה שבליל שבת, היא דוקא מהאמא). גמר חתימה טובה,

אם לכל אדם יש זיווג ולכל אדם שנולד בת קול יוצאת ואומרת בן פלוני לבת פלוני
למה עדין יש רווקות ורווקים בעולם הכוונה לאנשים שלא התחתנו אפעם ומתו רווקים
ואם באמת לכל אדם יש זיווג למה זה כל כך קשה למצאו אותו
כי הרי לא טוב האדם לבדו
ולהגיד שאלוהים מעקב את הזיווג בשביל שימשיכו להתפלל אליו או בגלל שזה עדין לא הזמן זה לא תשובה
למה נישארים רווקים עד גיל מאוחר הרי לא טוב האדם לבדו
ואישה שרוצה להקים בית טהור בישראל למה צריכה לבכות ולהתחנן כל כך הרבה שנים י"א כסלו תשפ"א / 27 בנובמבר 2020

 

אנו לא יודעים חשבונות שמים. אנו יודעים שבעצם הבריאה, לא טוב היות האדם לבדו. אבל יתכן ויש אנשים שישארו לבדם. ומה ששאלת לגבי תפילות, בודאי שהתפילות מועילות, אבל אין הבטחה לשום אדם שתתפלתו תענה כפי שהוא רוצה, רק שיכול להמשיך ולהפציר. ובדרך כלל אותם שלא מצאו זיווג, הדבר תלוי גם כן בהחלטות שהם קיבלו בחייהם, שלפעמים מפני זה מפסידים את הזיווג שלהם, או מפני מעשים רעים, או מפני שבראשית הדרך, שאז קל יותר למצוא זיווג, נהגו בבבררנות יתירה, וכעת בגיל מבוגר יותר הדברים קשים שבעתיים וזקוקים לרחמי שמים מרובים. וכמו שכתבתי, יתכן ויש אנשים שמפני סיבות שונות, מן השמים נגזרה עליהם גזירה קשה שלא ימצאו זיווג, כמו שנאמר בזמן הנביאים, ואחזו שבע נשים באיש אחד לאמר, את לחמינו נאכל ומימינו נשתה רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו. כי אז מתו רבים מאנשי ישראל ונותרו הרבה בנות פנויות. ואין לנו אלא להמשיך ולהפציר בתפילה לה' שיעזור, כי רק בידו להושיע. 

וה' יתברך ימלא משאלות לבך לטובה ולברכה,

 

אם לכל אדם יש זיווג ולכל אדם שנולד בת קול יוצאת ואומרת בן פלוני לבת פלוני
למה עדין יש רווקות ורווקים בעולם הכוונה לאנשים שלא התחתנו אפעם ומתו רווקים
ואם באמת לכל אדם יש זיווג למה זה כל כך קשה למצאו אותו
כי הרי לא טוב האדם לבדו
ולהגיד שאלוהים מעקב את הזיווג בשביל שימשיכו להתפלל אליו או בגלל שזה עדין לא הזמן זה לא תשובה
למה נישארים רווקים עד גיל מאוחר הרי לא טוב האדם לבדו
ואישה שרוצה להקים בית טהור בישראל למה צריכה לבכות ולהתחנן כל כך הרבה שנים י"א כסלו תשפ"א / 27 בנובמבר 2020

אנו לא יודעים חשבונות שמים. אנו יודעים שבעצם הבריאה, לא טוב היות האדם לבדו. אבל יתכן ויש אנשים שישארו לבדם. ומה ששאלת לגבי תפילות, בודאי שהתפילות מועילות, אבל אין הבטחה לשום אדם שתתפלתו תענה כפי שהוא רוצה, רק שיכול להמשיך ולהפציר. ובדרך כלל אותם שלא מצאו זיווג, הדבר תלוי גם כן בהחלטות שהם קיבלו בחייהם, שלפעמים מפני זה מפסידים את הזיווג שלהם, או מפני מעשים רעים, או מפני שבראשית הדרך, שאז קל יותר למצוא זיווג, נהגו בבבררנות יתירה, וכעת בגיל מבוגר יותר הדברים קשים שבעתיים וזקוקים לרחמי שמים מרובים. וכמו שכתבתי, יתכן ויש אנשים שמפני סיבות שונות, מן השמים נגזרה עליהם גזירה קשה שלא ימצאו זיווג, כמו שנאמר בזמן הנביאים, ואחזו שבע נשים באיש אחד לאמר, את לחמינו נאכל ומימינו נשתה רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו. כי אז מתו רבים מאנשי ישראל ונותרו הרבה בנות פנויות. ואין לנו אלא להמשיך ולהפציר בתפילה לה' שיעזור, כי רק בידו להושיע. 

וה' יתברך ימלא משאלות לבך לטובה ולברכה,

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה