ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי.
ארבעה חלוקי כפרה
שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות של עוונות, שלכל אחת מהן יש סדר תיקון אחר על מנת לתקן ולמחוק את העוון. וסדר הדברים בלשון חכמינו, מתחלק לארבעה חלקים, כל חלק והמדרגה שלו, ומתחיל מן העוון הקל ביותר, ועד לחמור מכולם. וכפי שנבאר:
ביטול מצות עשה
המדרגה הראשונה היא, מי ש"עבר על מצות עשה", ושב בתשובה, "לא זז משם עד שמוחלין לו". כלומר, הדרגה הפחות חמורה שבעוונות, היא מי שעבר עבירה, שאין בה "קום ועשה", אלא רק "שב ואל תעשה". וכגון מי שלא עשה קידוש בליל שבת, או שלא קרא קריאת שמע בזמנה, או שלא בירך ברכת המזון. שכל אלו הם בכלל "מבטל מצוות עשה", שאם התחרט על חטאו, והתודה עליו, וקיבל על עצמו בקבלה גמורה שלא יחזור עוד על חטא זה, מיד נמחל לו אותו העון, והיה כלא היה. שנאמר, "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם". (ומכל מקום, מבואר בפוסקים, שמי שעבר פעמים רבות על עבירה קלה, נחשב לו הדברים לפגם גדול, כמו מי שעבר על איסור כרת, או על איסור שיש בו מיתת בית דין).
עבר על מצות לא תעשה
המדרגה השנייה, "עבר על מצות לא תעשה", כגון מי שאכל איזה פרי שצריך לבדקו מן התולעים, ואכל בלא בדיקה והיו בו תולעים, ועשה תשובה. הרי שאם חזר בתשובה שלימה, "התשובה תולה" (כלומר, לאחר החזרה בתשובה, הרי הוא במצב "תלוי ועומד"), ו"יום הכפורים מכפר", שביום הכפורים יתכפר עוונו לגמרי, שנאמר, "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם". (ראו כמה נורא הוא היום הזה, שעצם המציאות של האדם חי ביום הכפורים, בתוספת החזרה בתשובה, מביאה לכפרה גדולה, אשרי העם שככה לו!).
עבר על כריתות ומיתות בית דין
המדרגה השלישית, "עבר על כריתות ומיתות בית דין", (כגון מי שלא שמר על טהרת המשפחה, או שחילל שבת), תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורים ממרקין. זאת אומרת, שאותו האדם צריך שיחזור בתשובה שלימה, ואחר כך צריך שיעבור עליו יום הכפורים, ואז על ידי צרות ויסורים שיבאו עליו יתכפר חטאו לגמרי. שנאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם". (ובהמשך נסביר כיצד עליו לנהוג כדי להנצל מן היסורים).
חילול השם
והמדרגה האחרונה, "עבר על חילול השם", ובכלל עון זה, מי שגרם לבוז לדת תורתינו הקדושה, על ידי זלזול והשנאת התורה ולומדיה על הרחוקים מן התורה, או מי שנראה כאדם ירא שמים, ומתנהג בצורה שמרחיקה את הרחוקים מן הדת יותר, וכיוצא באלו, שאין כח בתשובתו של אדם כזה, ולא ביום הכפורים, ולא ביסורים, לכפר על חטא חילול השם שחטא, ולכן אחר שיחזור בתשובה, ויעבור עליו יום הכפורים, ויבואו עליו היסורים, עוד עליו לצפות לכפרתו השלימה, שתהיה רק במיתתו, כי אין כפרה לעון חילול ה', זולתי ביום המוות. כמו שנאמר "ונגלה באזני ה' צבאות, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון". מכאן, שעד יום המוות, אין כפרה לעון חילול השם. (ומכל מקום אפשר לכפר על עון זה, על ידי קידוש השם, ובספר כף החיים הלכות ראש חודש, הובא תיקון לעון זה).
ועל כל אלה, נמשיך בעזרת ה' בהלכה הבאה, ונביא מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בעצה היעוצה בזמן הזה, לכפרת כל העונות, ולקרבה אל ה' יתברך, ולדבקה בו.