הלכה ליום שני י"ז אב תשפ"א 26 ביולי 2021

ברכת המזון ותפלת העמידה

שאלה: אם באמצע ברכת המזון נכנס לחדר אדם חכם או זקן, האם יש לעמוד? והאם מותר לסמן לילד קטן להיות בשקט באמצע תפלת העמידה?

תשובה: אחד המיוחד מגדולי רבותינו הספרדים לפני כחמישים שנה, היה הגאון הקדוש רבי אפרים הכהן זצ"ל, אביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א. והוא היה גדול המקובלים בישיבת פורת יוסף, וכל המקובלים שיצאו מפורת יוסף היו תלמידיו, כי הוא זכה ללמוד תורה מפי הגאון מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי", ולאחר מכן שקד על דלתות התורה בקדושה ובטהרה בעוני נורא ואיום, והרביץ תורה בישראל במשך עשרות בשנים.

וממש בשאלה זו שהועלתה כאן לגבי ברכת המזון, פנה רבי אפרים הכהן אל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנת התש"ז, כשהיה מרן זצ"ל בן עשרים ושש שנה), כי בדברי הפוסקים משמע שברכת המזון היא יקרה מאד, ושווה בחומרתה לתפלת העמידה. והרי בתפלת העמידה בודאי שאסור לרמוז שום דבר או לדבר, וכמו ששנינו במסכת ברכות, שבאמצע תפלת העמידה, אפילו אם מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיב לו. ואם כן, כך יש לנהוג גם בברכת המזון.

ומרן זצ"ל השיב לו, שמה שמצאנו לגבי מלך ישראל שאין להשיב לו באמצע התפלה, הכוונה היא בדיבור, כלומר, להשיב לו בדיבור ממש, אבל לנענע לפניו את הראש במקצת, מותר. ובספר שערי תשובה (סימן קד) פסק בפירוש, שרב בית הכנסת, שיודע שהציבור ממתינים לו לחזרת הש"ץ עד שיסיים את תפלתו, והוא מעוניין להאריך בתפלה, מותר לו לרמוז בידו לשליח ציבור שיתחיל בחזרת התפלה, כדי למנוע טרחה לציבור, וכדי למנוע מעצמו הפרעה שיודע שהציבור ממתינים לו. ועוד האריך בזה מרן זצ"ל במשא ומתן בדברי הפוסקים.

גם בנו מורנו הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סי' קפג) דן בזה, והעלה למסקנה הלכה למעשה, שאם זקן או תלמיד חכם נכנס לחדר בשעה שמברכים ברכת המזון, יש לעמוד בפניו אפילו באמצע ברכת המזון. והוסיף עוד ראיות לדין זה.

ומן האמור אנו למדים שאם ילד מפריע בבית הכנסת בדיבור וכדומה, מותר לסמן לו להיות בשקט, כדי שלא יפריע לכל המתפללים ולאביו ואמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה