Halacha pour lundi 17 Nissan 5782 18 avril 2022

Pour la guérison totale de:
Jean-Luc Chélomo Ben Zéhira (Azoulay)
Yossef Avraham ‘Haïm Ben Frédérique Léa (Arfi)
Charles Chalom ben Sultana (Nakache)
Noa’am Avraham Chimchon ben Dalia (Ouaknin)
Ariella Téhila Bat Aviva Myriam
Parmis tous les malades d’Israël  

Pour l’élévation de l’âme de:
Mordé’haï (Ma’ha) Ben Avraham (SELLAM) z’’l
Gilbert Sassi Ben Yéhouda (Hadjadj) z’’l

Le Hallel pendant Péssah’

Questions: Faut-il réciter la bénédiction sur le Hallel pendant les jours de H’ol Ha-Mo’ed (demi-fête) de Péssah’?
Le Chabbat H’ol Ha-Mo’ed de Péssah’, faut-il conclure la bénédiction dans la ‘Amida et la Haftara par les termes « Mékadech HaChabbat VéIsraël VéHazémanim », ou bien uniquement par « Mékadech HaChabbat »?

Réponses: Concernant la récitation du Hallel, il est expliqué dans une Baraïta du traité ‘Arah’inn (10a) que pendant la fête de Soukkot, on dit chaque jour le Hallel complet avec bénédiction, alors que pendant la fête de Péssah’, on ne dit le Hallel complet avec bénédiction uniquement le 1er jour (en dehors d’Israël, les 2 premiers jours), mais durant les jours de H’ol Ha-Mo’ed ainsi que le dernier jour de la fête de Péssah’ (en dehors d’Israël, les 2 derniers jours), on dit le Hallel abrégé et sans bénédiction (comme indiqué dans les rituels de prières).

La Guémara demande quelle est la différence entre la fête de Soukkot où l’on dit le  Hallel complet chaque jour, alors que pour la fête de Péssah’ on ne dit pas le Hallel complet chaque jour, excepté le 1er jour ? La Guémara répond que durant la fête de Soukkot, on offrait chaque jour un sacrifice différent (le nombre de taureaux offerts diminuait chaque jour), et de ce fait, ils disaient chaque jour le Hallel, mais pour la fête de Péssah’, il n’y a pas de différence dans les sacrifices, et de ce fait ils ne disaient le Hallel complet que le 1er jour.

On peut expliquer la chose par le fait que l’homme de par lui-même pourrait se suffire de dire le Hallel une seule fois, et il n’y aurait pas de raison de le redire chaque jour. Cependant, avec la modification des époques, l’homme change lui aussi partiellement, et il lui est souhaitable d’exprimer encore les bontés d’Hachem, car même SES bontés changent avec le temps. C’est pourquoi, pendant les jours de la fête de Soukkot – qui diffèrent entre eux – il est justifié de dire chaque jour le Hallel, ce qui ne serait pas le cas pendant les jours de la fête de Péssah’ qui sont comparables à un seul long jour. Par conséquent, on ne doit pas dire le Hallel complet chaque jour de la fête de Péssah’, mais uniquement le 1er jour. (voir Maharcha sur Bérah’ot 10a).

C’est pourquoi, MARAN Rabbénou Yossef KARO z.ts.l tranche dans le Choulh’an ‘Arouh’ (chap.490-4) que durant les jours de Péssah’ on lit le Hallel abrégé, excepté le1er jour. De même, notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l écrit dans son ouvrage H’azon Ovadia- Péssah’ (vol.2 page 116) qu’il ne faut pas dire le Hallel complet excepté le 1er Yom Tov uniquement. Par conséquent, on ne récite pas la bénédiction sur le Hallel pendant les jours de H’ol Ha-Mo’ed Péssah’.

Concernant la conclusion de la bénédiction dans les prières du Chabbat H’ol Ha-Mo’ed, il est expliqué dans les décisionnaires qu’on ne conclut par les termes « Mékadech Israël VéHazémanim » uniquement lors du 1er et dernier jour de Péssah’ et de Soukkot (en dehors d’Israël, les deux premiers et deux derniers jours), ainsi que pour le jour de Chavou’ot (en dehors d’Israël, les deux jours de Chavou’ot). Si Yom Tov tombe un Chabbat, on conclu « Mékadech HaChabbat VéIsraël VéHazémanim ». Mais pour Chabbat H’ol ha-Mo’ed, on conclu uniquement par « Mékadech HaChabbat ». De même, pour la bénédiction de la Haftara de Chabbat H’ol Ha-Mo’ed, on conclu uniquement par « Mékadech HaChabbat ». par contre, lors du Moussaf de Chabbat H’ol ha-Mo’ed on conclut par « Mékadech HaChabbat VéIsraël VéHazémanim ». (H’azon Ovadia ibid.).

(Quoi qu’il en soit, cette année 5782 nous n’avons pas de Chabbat ‘Hol Ha-Mo’ed Pessa’h.)

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha