Halacha pour jeudi 30 Adar 5782 3 mars 2022

Pour la guérison totale de:
Jean-Luc Chélomo Ben Zéhira (Azoulay)
Yossef Avraham ‘Haïm Ben Frédérique Léa (Arfi)
Charles Chalom ben Sultana (Nakache)
Noa’am Avraham Chimchon ben Dalia (Ouaknin)
Ariella Téhila Bat Aviva Myriam
Parmis tous les malades d’Israël  

Pour l’élévation de l’âme de:
Mordé’haï (Ma’ha) Ben Avraham (SELLAM) z’’l
Gilbert Sassi Ben Yéhouda (Hadjadj) z’’l

« Dès l’entrée du mois d’Adar, on multiplie la joie » - Une année embolismique

Aujourd’hui, nous sommes le 30 Adar 1, qui est le jour de Roch ‘Hodech Adar 2.
Cette année, le jour de Pourim (14 Adar) tombe un jeudi.
Comme nous le savons, en tout endroit, la fête de Pourim est célébrée le 14 Adar, excepté les villes entourées de murailles depuis l’époque de Yéhochoua’ Bin Noun (aujourd’hui essentiellement la ville de Jérusalem) où l’on fête Pourim le 15 Adar, qui tombe cette année un vendredi.

« Dès l’entrée du mois d’Adar, on multiplie la joie »
Il est enseigné dans la Guémara Ta’anit (29a):
Rav Yéhouda fils de Rav Chémouel Bar Chilatt dit au nom de Rav:
Au même titre que dès l’entrée du mois de Av, nous diminuons la joie, ainsi dès l’entrée du mois d’Adar nous multiplions la joie.
Rav Papa dit : De ce fait, un juif qui aurait un litige avec un non-juif, doit tout faire pour ne pas passer en jugemnt durant le mois de Av, car le destin (Mazal) d’Israël ne leur est pas favorable durant ce mois. Il s’efforcera de passer en procès durant le mois d’Adar, car le destin d’Israël est très favorable durant ce mois.

Cet enseignement prend sa source dans la Méguilatt Esther où il est écrit:
« Le mois qui s’est transformé pour eux de la tristesse à la joie … » ceci nous apprend que le destin du mois cause un sauvetage et un bien pour Israël, puisque durant ce mois leur destin est bon.

Pourquoi le destin d’Israël est-il lumineux durant le mois d’Adar?
Rachi explique dans la Guémara Ta’anit (29a) que ces jours sont des jours de miracles pour Israël. Il s’agit des miracles qui se sont produits à Pourim et ensuite à Péssa’h.
Or, depuis que ce sont produits ces grands miracles pour Israël durant ces jours, ils sont restés marqués par une certaine luminosité pour Israël pour l’éternité, et sont propices à apporter un grand bien.

Le Séfatt Emett (sur Ta’anit ibid.) explique que ceci provient du fait qu’au temps du Temple, on apportait les demis Chékel au Temple (pour financer tous les sacrifices du public durant toute l’année), et à cette période, Israël offrait avec joie les saints demis Chékel. Et du fait que cet usage était en vigueur aussi bien du temps du Michkan dans le désert, aussi bien du temps des 2 Temples, une grande joie régnait dans le monde.
Aujourd’hui encore, du fait que l’on lit dans la Torah la Paracha des Chékalim en cette période, s’éveille de nouveau une joie dans le monde.

Adar 1 ou Adar 2?
Quoi qu’il en soit, selon la raison principale évoquée par Rachi, selon laquelle la joie du mois d’Adar est conséquente aux miracles de cette période, il est certain que cette notion de joie est relative au 2ème mois d’Adar exclusivement, qui est le mois essentiel, puisqu’il précède Nissan, et que c’est durant ce 2ème mois d’Adar que nous célébrons Pourim (et non durant le 1er mois d’Adar).
Même si selon certains (selon les propos du Talmud Yérouchalmi) les jours de Pourim eux-mêmes eurent lieu lors d’une année embolismique durant le 1er mois d’Adar, malgré tout, les commentateurs (Korban Ha-‘Eda et Péné Moché) ont expliqué les propos du Yérouchalmi dans le sens où en réalité les jours de Pourim eurent lieu durant le 2ème mois d’Adar.
C’est pourquoi, nous aussi, dès le début du 2ème mois d’Adar, avec l’aide d’Hachem nous multiplierons la joie, et Hachem nous gratifiera d’une abondance de joie, de sainteté et de pureté.
Que nous ayons le mérite de voir la venue du Machia’h, dans la Rédemption Finale, rapidement et de nos jours, Amen.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha