Halacha pourיום ראשון כ"ז תשרי תשפ"ב 3 בoctobre 2021

L’année de la Chémita

Cette année -  5782 – est une année de Chémita (repos de la terre), que le peuple d’Israël observe depuis le partage de la terre d’Israël aux tribus, depuis le moment où ils commencèrent à compter le cycle de 7 ans, dont la 7ème année est l’année de la Chémita.

La Chémita financière et la Chémita agricole
Le commandement de la Chémita se divise en deux:
La Chémita « de la terre » et la Chémita « financière ».

La Chémita de la terre n’est en vigueur que sur la terre d’Israël, et uniquement pour les fruits et légumes d’Israël.
Par conséquent, même si dans le cadre de la « Halacha Yomit » nous expliquerons les principes du commandement de la Chémita, malgré tout, nous ne nous étendrons pas sur chaque détail et chaque cas particulier, puisque ces règles ne concernent pas particulièrement les habitants en dehors d’Israël sur le plan pratique.
(Toutefois, les habitants en dehors d’Israël doivent savoir les règles concernant les fruits importés d’Israël durant cette année, comme les Etroguim ou bien les vins importés d’Israël).

La Chémita financière est en vigueur aussi bien en Israël qu’en dehors d’Israël.
Cependant, elle n’est en vigueur qu’à la fin de l’année de la Chémita.
Par conséquent, nous ne traiterons pas de ces règles dans l’immédiat, et avec l’aide d’Hachem, nous expliquerons le sujet de la Chémita financière vers la fin de l’année.

La Chémita agricole
A présent, nous allons expliquer les fondements du commandement de la Chémita.
Avant tout, nous devons citer les versets de la Torah qui traitent de ce commandement.

Il est dit dans la Torah:
« Six années tu ensemenceras ta terre et en recueilleras le produit, mais la septième, tu lui donneras du repos et en abandonneras les fruits, pour que les indigents de ton peuple en jouissent, le surplus pourra être consommé par les animaux des champs. Ainsi en useras-tu pour ta vigne et pour ton plant d'oliviers. » (Chémot 23).

Il est dit également dans la Torah:
« Hachem parla à Moché au mont Sinaï, en ces termes: Parle aux enfants d'Israël et dis leur: Quand vous serez entrés dans le pays que je vous donne, la terre sera soumise à un chômage en l'honneur d’Hachem. Six années tu ensemenceras ton champ, six années tu travailleras ta vigne, et tu en recueilleras le produit; mais, la septième année, un chômage absolu sera accordé à la terre, un Chabbat en l'honneur d'Hachem. Tu n'ensemenceras ton champ ni ne tailleras ta vigne. Le produit spontané de ta moisson, tu ne le couperas point, et les raisins de ta vigne intacte, tu ne les vendangeras point: ce sera une année de chômage pour le sol. Ce sol en repos vous appartiendra à tous pour la consommation: à toi, à ton serviteur, à ta servante, à ton employé comme et à l'étranger qui habitent avec toi; ton propre bétail, ainsi que les bêtes sauvages de ton pays, pourront se nourrir de tous ces produits. » (Vaykra 25).

Les principes des Mitsvot que nous apprenons à partir de ces versets nous indiquent qu’il est un devoir pour toute personne possédant un terrain en Israël, de faire observer un repos agricole à sa terre durant la 7ème année, de tous travaux agricoles.
Il est interdit d’ensemencer son champ durant la 7ème année, comme il est dit: « ton champ tu ne l’ensemenceras point ». De même, il est interdit de réaliser le moindre travail sur un arbre, comme il est dit: « Ta vigne, tu ne la tailleras point » (il s’agit de couper les branches de l’arbre pour le bien de l’arbre). Il est interdit de cueillir le produit poussé spontanément de la terre pendant la 7ème année, comme il est dit: « Le produit spontané de ta moisson, tu ne le couperas point ».
Au même titre qu’il est interdit de moissonner la terre, ainsi il est interdit de cueillir les fruits des arbres.

En résumé: Nous avons appris 4 travaux interdits durant la 7ème année:
Ensemencer; couper des branches ; moissonner ; cueillir des fruits.

L’interdit d’ensemencer ainsi que celui de couper des branches d’arbres, sont des interdits formels, qui n’ont aucune autorisation.
Par opposition à celui de moissonner et celui de cueillir des fruits, puisqu’il est impossible de dire que la Torah les a totalement interdits, car la Torah dit: « Ce sol en repos vous appartiendra à tous pour la consommation: à toi … ». Ce qui signifie que la Torah désire que nous consommions les fruits de la 7ème année. Si l’intention de la Torah était de nous interdire de moissonner et de cueillir les fruits, comment pourrions-nous consommer? Mais en réalité, la véritable intention de la Torah est de nous interdire de moissonner et de cueillir des fruits de la manière que nous le faisons ordinairement les autres années, en ramassant de grandes quantités en une seule fois. Durant la 7ème année, si l’agriculteur désire se nourrir de ses fruits, il doit les ramasser en petites quantités, comme nous l’expliquerons avec l’aide d’Hachem.

En conclusion: Il faut observer un repos des travaux de la terre pendant la 7ème année. Par conséquent, il est interdit de planter des graines ou de planter des arbres durant la 7ème année. De même, il est interdit d’amasser de la récolte ou des fruits de la manière avec laquelle nous le faisons les autres années. Il faudra le faire d’une autre manière, comme nous l’expliquerons, avec l’aide d’Hachem.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

Lire la Halacha

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

Lire la Halacha

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

Lire la Halacha

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

Lire la Halacha

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

Lire la Halacha