הלכה ליום רביעי כ"ג טבת תשע"ח 10 בינואר 2018              

תאריך ההלכה: כ"ג טבת תשע"ח 10 בינואר 2018

קטגוריה: בשר וחלב


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (ועל סגנון דברי הגמרא, נדון בהלכה הבאה).

כמה יש להמתין בין אכילת בשר לאכילת חלב
נחלקו רבותינו הראשונים כמה זמן יש להמתין, שדעת רבינו תם, שמותר לאכול גבינה מיד אחרי אכילת בשר, ובלבד שינקה את פיו ואת ידיו. ולשיטתו צריך לפרש, שמר עוקבא שהיה ממתין מסעודה לסעודה, מחמיר על עצמו היה, ואמר על עצמו שאינו מחמיר כל כך כמו אביו. אבל אין בהמתנה זו חיוב מן הדין. אולם רוב הראשונים חלקו על דברי רבינו תם, ובהם: הרי"ף, והרמב"ם ועוד. ופירשו שמה שהיה מר עוקבא ממתין שיעור  זמן "שבין סעודה לסעודה", מן הדין היה עושה כן, ואמר שאינו נוהג חומרא כמו אביו שהיה ממתין עשרים וארבע שעות. וכן פסק מרן השולחן ערוך, שמן הדין יש להמתין שיעור זמן שבין סעודה לסעודה.

וכמה הוא שיעור הזמן שבין סעודה לסעודה שיש להמתין? דעת התוספות, שאין קצבה לשיעור זה, אלא כל שסיים את סעודתו, כגון שכבר פינו את השולחן, רשאי לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר.

אולם דעת רוב הראשונים, שיש להמתין שש שעות בין אכילת בשר לאכילת גבינה, שזהו ההפרש בין סעודה לסעודה שאמר מר עוקבא. וכן דעת הרמב"ם, שיש להמתין שש שעות, וכן פסק מרן השלחן ערוך, וגם הרמ"א כתב שכך נכון לעשות, אף על פי שיש חולקים. ואף שיש מן האשכנזים שמיקלים בפחות משש שעות, כתב מרן החיד"א, שבגלילותינו המנהג פשוט לכל אדם להמתין שש שעות. וכתב המהרש"ל (רבי שלמה לוריא מגדולי פוסקי אשכנז סמוך לזמן מרן) שאף למנהג האשכנזים, כל מי שיש בו ריח תורה ראוי לו להחמיר להמתין שש שעות. ובספר ערוך השולחן (להגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין לפני למעלה ממאה שנים) כתב שכיום אף מנהג רוב האשכנזים להחמיר בזה, וחלילה לשנות.

מדוע יש להמתין בין אכילת בשר לגבינה
וטעם הדבר שלא לאכול גבינה אחרי בשר הוא משום בשר שנכנס בין השינים, ויש לחוש שכאשר יאכל גבינה, יצא הבשר מבין שיניו ונמצא אוכל בשר וגבינה ביחד, וכך היא דעת הרמב"ם. אולם לשיטת רש"י והרא"ש הטעם הוא מפני שהבשר מוציא טעם בפה זמן ארוך. ולהלכה אנו נוקטים כשני הטעמים, ולכל הדעות אחרי שש שעות יכול לאכול גבינה, ואף לשיטת הרמב"ם שסובר שיש לחוש לבשר שבין השינים, מכל מקום אחרי שש שעות הבשר נחשב כבר מעוכל ואין לחוש לו. ומכל מקום אם יודע בפירוש שיש בשר בין שיניו, צריך להסירו אף לאחר שש שעות.

ולהלן יבואר הדין אחר אכילת בשר עוף, ויבוארו עוד פרטי דינים בזה.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לפי דברי הגמרא, יש עניין להחמיר שלא לאכול חלב אחר בשר, רק אחרי ליום אחר, כדברי אביו? כ"ז טבת תשע"ח / 14 בינואר 2018

ממה שמר עוקבא לא נהג במנהג אביו, משמע שאין צריך לנהוג כן. ובהלכה הבאה יתבאר יותר הענין.

בשר לאחר חלב - האם זה נכון שאפשר לשטוף את הפה אחריי חלב ומייד לאכול בשר?
הרי שבבטן שניהם מתערבבים וצריך זמן לעיכול החלב קודם.. ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!
מותר לאכול מאכלי בשר מייד אחרי אכילת בשר, אולם יש חיוב שישתה משהו ויאכל משהו בין אכילת הגבינה לבשר. ואין לחוש לכך שבבטנו של אדם יתערבו שני המינים יחדיו, כי אין בכך כל איסור. ורק להיפך, באכילת חלב אחרי בשר החמירו רבותינו, וכמו שביארנו בהלכה המצורפת לשאלה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

דעת רבינו תם שמותר לאכל גבינה מיד אחרי בשר, זה ההלכה?????

ל' תשרי תש"ע / 18 באוקטובר 2009

לדעת רבינו תם מותר לאכול מאכלי חלב מיד אחרי בשר ובלבד שישטוף את פיו וכו' כפי שנתבאר. ומכל מקום ביארנו שאין הלכה כדבריו. ודברי רבינו תם הם בתוספות בחולין דף קד: ד"ה עוף. עיין שם. וע"ע בדף קה: ד"ה לא שנו. ע"ש.

שאל את הרב