שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה?
תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה וכיוצא בזה בדרך כבוד, הן בליל שבת, והן במוצאי שבת. ומשמע לכאורה שסעודה רביעית על הפת (כלומר עם נטילת ידים וברכת המוציא ואכילת פת וברכת המזון) הרי היא חובה, כמו הסעודה הראשונה של שבת, שהרי שתיהן הוזכרו באותו סגנון בגמרא.
וכן כתב באמת הגר"א מוילנא, שמסמיכות מאמרים אלו משמע שסעודה רביעית צריכה להיות עם פת דוקא. וכבר פסקו כן הפוסקים, הרמב"ם ומרן השלחן ערוך (סי' ש) באותו לשון שהוזכר הדבר בגמרא.
ומרן החיד"א בספרו מחזיק ברכה הוסיף, שיש להזהר מאד בסעודה רביעית, ובעת שאוכל יכוין "ללוות את השבת" ולהשאיר ברכה לסעודות החול. וזאת על פי מה שאמרו במסכת פסחים (קג.) שהדבר דומה למלך שמלוים אותו בצאתו כשם שמלוים אותו בכניסתו. ובספר תוספת מעשה רב (סימן לט) הובא מעשה בגודל החיוב לאכול סעודה רביעית בכלל, שפעם אחת חלה רבינו הגר"א מוילנא במוצאי שבת, והיה מקיא ולא היה יכול לאכול סעודה רביעית, ואחר שישן ונרגע, ציוה את בני ביתו שיראו אם לא עלה עמוד השחר עדיין, יפררו לו כזית פת ויאכילוהו בכף כדי לקיים מצות סעודה רביעית. ורבינו יוסף חיים זצ"ל הוסיף שמעלת סעודה רביעית גדולה שמצלת מחיבוט הקבר.
אמנם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל העיר, שלדעת הגאונים, אף שודאי חובה לאכול סעודה רביעית, מכל מקום אין חיוב לאכלה עם פת. וכן מוכח מדברי עוד כמה מרבותינו הראשונים, שאין חיוב לאכול סעודה רביעית עם פת, אלא יכול להסתפק באכילת פת הבאה בכסנין, כגון עוגה (בשיעור כזית, עשרים ושבעה גרם) או אף בפירות.
ולכן להלכה העלה, שמצוה להשתדל לאכול פת ממש בסעודה רביעית, אבל אם אינו יכול לעשות כן, מפני שהוא שבע, יוכל לסמוך על שיטת הגאונים ולהסתפק באכילת עוגה. ואם אינו יכול לסעוד אף עם עוגה, יאכל לכל הפחות פירות. (וכעין זה מורים דברי מרן החיד"א ז"ל).
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה זהיר באכילת סעודה רביעית עם פת לחם. ובכל מוצאי שבת לאחר שהיה חוזר משיעורו בבית הכנסת לעדת היזדים, היה נוטל את ידיו ואוכל סעודה רביעית. (ובערוב ימיו, כאשר פעם אחת לא יכול היה לאכול סעודה זו מרוב חוליו, הצטער על כך, וכשדיבר על צערו בפני אחד ממקורביו, אמר לו, ראה, שאפילו סעודה רביעית לא אכלתי מרוב כאבים).
ובהלכה הבאה יבואר דין הנשים וסגולתן בענין זה.
