הלכה ליום רביעי ג' תשרי תש"פ 2 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע"ה

שהיום 12 חודש לפקודתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן היא וכל בנות ישראל אכי"ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

"הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ"

  מרן זצ"ל בעריכת הכפרות

היום הוא יום צום גדליה. ודיני התענית נתבארו כמה פעמים בדיני שאר התעניות.

"המלך הקדוש"
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל "הָאֵל הַקָּדושׁ" ו"מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר "הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ" ו"הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". ופירוש הדברים, שבסיום הברכות הללו בתפילת העמידה, צריך לסיים "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". והסביר רש"י: "המלך הקדוש", לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. כלומר, הנהגת ה' בימים הללו, היא ביתר שאת בהנהגה של מלכות, שהוא שופט את העולם, ולכן גם בתפלה עלינו להזכירו בתואר זה "המלך הקדוש".

מי שטעה
והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל מקרה, יש להניח שֶׁמִּן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, ואמר "האל הקדוש", ולכן חוזר לראש התפילה.

ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם לב לכך שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש", יצא ידי חובה, ואינו חוזר לראש התפילה.

וכן הדין לעניין אמירת "המלך המשפט", שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא ידי חובה.

אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה, אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר. ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" לאחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".

ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה".

זכרנו לחיים
בכל עשרת ימי תשובה, נוהגים להוסיף בתפילת העמידה "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים", ו"מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן", "וּכְתוב לְחַיִּים טובִים", "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום" וכפי שמודפס בסידורים, ואם שכח להוסיף "זכרנו לחיים" ונזכר בברכת "שומע תפילה", רשאי לומר שם "זכרנו לחיים" קודם שיאמר "כי אתה שומע" וכו'. משום שבברכת שומע תפילה רשאי לבקש צרכיו, ו"זכרנו לחיים" גם כן נחשב לצרכי האדם, אבל "מי כמוך אב הרחמן" אינו רשאי להוסיף שם, לפי שאין זה אלא שבח להשם יתברך ולא בקשה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה