הלכה ליום ראשון ז' שבט תשע"ט 13 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

יום השנה השביעית לפטירתה ז' בשבט תשע"ט
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה?

תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לברך עליו "המוציא לחם מן הארץ". ולכן על עוגות ועוגיות יש לברך ברכת "מזונות". וכן אם נעשה "תבשיל" מאחד מחמשת מיני דגן, כגון דייסת סולת, ברכתה "ברכת בורא מיני מזונות". מכל מקום ישנם אופנים שברכת הדגן היא "בורא פרי האדמה" כמו שנסביר.

חמשת מיני דגן אלו הם: חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון. והכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים.

ובגמרא במסכת ברכות (לז.) אמרו: הכוסס את החטה (כלומר, מי שאוכל גרעיני חטה שלמים) מברך עליה "בורא פרי האדמה". ופירש מרן הבית יוסף (בסימן רח), שנראה מדברי הראשונים שפירשו את דברי הגמרא, שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מבושלים, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה. שכן בתחילה ברכת החיטה היא "האדמה" כפי שמברכים על כל הירקות והקטניות, ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא".

לפיכך, כל שהוא אוכל את החיטה כמו שהיא כשהיא חיה, מברך עליה "האדמה". ומבואר בדברי הפוסקים רבותינו האחרונים, שכל שנתבשלו פתיתי הדגן הרבה, עד שהם רכים ונדבקים זה לזה, שוב אין לברך עליהם "האדמה", והופכת ברכתם ל"בורא מיני מזונות", כדין כל תבשיל העשוי ממיני דגן.

ומכלל הדברים אנו למדים, שחיטה שהיא תפוחה הנקראת "שלוה", מכיון שהגרעינים הם שלמים וניכרים שהם של חיטה, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה" ואין לברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן. ואף על פי שגרעיני הדגן שבדייסה אינם מבושלים כל כך עד שנתמעכו ממש, מכל מקום כתבו הפוסקים שדי בכך שהגרעינים די רכים עד שהם נדבקים זה לזה, שאז ברכתם מזונות, ואין צורך שיתמעכו לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם השלווה מצופה בסוכר ודבש עדיין ברכתה האדמה או שהופכת לשהכל? ל' חשון תש"פ / 28 בנובמבר 2019

עדיין ברכתה בורא פרי האדמה, כי החיטה היא העיקר.

אם כן חטיפי גרנולה שנראה שהדגנים לא בושלו אלא נקלו ולאחר מכן הודבקו על ידי מי סוכר וכיוצא בזה ברכתם בורא פרי האדמה, נכון? ח' שבט תשע"ט / 14 בינואר 2019

נכון.

מצד אחד כתוב : "שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מ ב ו ש ל י ם, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה" כלומר שהבישול אינו משנה את הברכה, מצד שני בהמשך כתוב "ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא"." כלומר שבישול כן משנה את הברכה? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

כאשר טוחנים את הקמח ואופים ממנו מאפה. או כאשר מבשלים את הקמח, כמו שעושים לביבות, או כאשר מבשלים חטים שלימות עד שהן נדבקות זו לזו, אז ברכתם בורא מיני מזונות. אבל אם בישל את החטים והם עדיין שלימות ופרודות זו מזו, כמו שעושים בבישול קל, ברכתן בורא פרי האדמה.

כתבתם "דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן". האם גם מברכים בסוף "על המחיה"? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

נכון, לאחר מכן יש לברך על המחיה, אם אכל כשיעור,

מה מברכים על חיטה מבושלת (כמו בחמין בשבת, שנאכלת כמובן בפני עצמה )? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

מאחר והגרגרים נדבקים זה לזה, ברכתו מזונות.

מה לגבי גרנולות למינהם? שיש בהם שיבולת שועל. ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

ברכתן בורא פרי האדמה.

מה מברכים ברכה אחרונה על "שלוה"? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

בורא נפשות רבות.

איזה ברכה אחרונה יש לומר על הדייסה? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

על דייסת דגנים, מברך לאחר מכן, על המחיה.

מה הברכה לדייסת שיבולת שועל שהיא  נוזלית? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אם פתיתי השבולת שועל נדבקים זה לזה, כמו שנשמע מן השאלה, ברכתה בורא מיני מזונות.

האם זה משנה מהי רמת הסמיכות של הדיסה? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אין זה תלוי בסמיכות התבשיל, אלא כשהגרגרים רכים מאד ודבוקים זה לזה, ברכתו מזונות.

לפי הסברא שזה "טפוח"  - לכאורה גם על פופ קורן צריך לברך בורא פרי האדמה? עם זאת, אולי ניתן לומר שבפופ קורן זה לא ניכר (בגלל זה נהיה לבן) ועל כן ברכתו שהכל? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

ברכת הפופקורן, בורא פרי האדמה.

מה הברכה על גרנולה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על הגרנולה יש לברך בורא פרי האדמה.

מה לגבי חמין העשוי מחיטה, עד עכשיו הייתי מברכת אדמה. האם לפי מה שנכתב לעיל מובן שזה מזונות נכון? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על דגנים מבושלים כדייסה, או בחמין, יש לברך בורא מיני מזונות.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה