הלכה לשבת ג' אדר תשס"ח 9 בפברואר 2008

הבחירות לכנסת

שאלה: לאחרונה פרסם הרב שלמה אבינר, שהוא אינו מחווה דעתו לאיזו מפלגה להצביע, מפני שהרבנים אינם אמורים לחוות דעתם לאיזו מפלגה יש לבחור, שהרי לא לומדים על כך בישיבות, ועל כל אדם להחליט בעצמו באיזו מפלגה הוא תומך. אם כן, מדוע גדולי הרבנים ובראשם הרב עובדיה יוסף שליט"א, מחווים דעה ואף מוציאים פסק הלכה הקורא להצביע למפלגה מסויימת?

תשובה: בראשית נבהיר כי מערכת הלכה יומית נזהרת להתרחק מעניני פוליטיקה שאינם מתאימים לאופיו של המפעל שלנו, ולכן אין אנו דנים אלא על מהותם של הדברים מבחינה הלכתית. עוד יש להבהיר, כי מערכת הלכה יומית לא נהנתה באופן ישיר משום גורם פוליטי, ואין לנו שום נגיעה שתביא אותנו לידי החלטה לתמוך ברשימה מסויימת, זולת אמת התורה וההלכה הצרופה.

הנה עצם ההנחה שענין הבחירות הוא נושא שאין לרבנים הבנה בו יותר משאר בני אדם היא שגיאה גדולה שהרי עניני הבחירות נוגעים בהחלט להלכה, וזאת מכמה טעמים וכמו שנסביר:

ראשית כל, שאלת גוף הבחירות היא שאלה הנוגעת לענין הלכתי אשר תלויים בו גופי תורה. ולדוגמא, עצם ההצבעה למען מועמד שהוא רחוק מקיום תורה ומצוות היא אסורה בהחלט במקום שיש מועמדים אחרים המקיימים את התורה. וכבר דיברנו מענין זה בעבר, שהרי נאמר בתורה (דברים יז):  "שום תשים עליך מלך", ומבואר בגמרא ובפוסקים שצריך שיהיה המלך שומר תורה ומצוות, ומבואר בדברי רבינו הרמב"ם (בפ"א מהל' מלכים) שכל דבר הנאמר לגבי מלכות, הוא הדין גם כן בשאר משימות של שררה שבישראל, שצריך שיהיה המתמנה אדם שהוא מקרב עם ישראל, וצריך שיהיה ראוי לתפקידו מבחינה רוחנית גם כן. (עי' באריכות שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מד).

ובודאי שמינוי חברי כנסת ושרים הוא ענין של שררה גדולה, ואם כן אין ספק כלל בדבר, שבמקום שיש מפלגות של שומרי תורה ומצוות, אסור בהחלט ללכת ולהצביע למפלגה של כאלה שאינם שומרי תורה ומצות, וקרוב הדבר שיש בזה איסור תורה ממש. ואם כן, אם נכון הדבר שכך אמר איזה רב בישראל, שכל אדם יחליט בעצמו לאיזו מפלגה להצביע, הרי שדבריו הם תמוהים מאד ולא יאומן שיצא כן מפי רב בישראל.

זאת ועוד, מי שהוא עוסק בתורה ומאמין בקדושת התורה, יודע לאל נכון כמה מי שהוא שקוע כולו בתורה, הולך ומתקדש מוחו וכל מחשבותיו, עד שכל דבר היוצא מפיו הוא הוראה נכונה וקרובה יותר לאמת מהוראת שאר בני אדם בלי ספק. וכבר נהגו ישראל בכל מקומות מושבותם דורי דורות, שמסרו את ההנהגה הציבורית של קהילות הקודש, בספרד, באשכנז ובתימן ובכל ארצות פזורינו, בידיהם של גדולי הדורות ענקי הרוח אשר מימיהם אנו שותים מקנקנם וכדם לכל אשר יאמרו, וזאת לפי אמונתינו בקדושת התורה ובקדושת ספרי התורה החיים הללו, הם אותם שהקדישו את כל חייהם לתורה, ומעתה איכה באנו למידה זו, שיבא מאן דהוא לחשוב כאילו יחכם הדור שלנו יותר מכל הדורות של אבותינו ואבות אבותינו, לחשוב מחשבות כאילו אין לחכמי התורה דעה יתירה להכריע לנו אימתי יש מקום לשאול בעצת התורה ואמתי לא, ובאיזו דרך ישכון אור, וזה בניגוד גמור לעמדתם של כל גדולי הדורות מימות עולם. אין זאת אלא דרך גאה וגאון וזחיחות הדעת וטעות המחשבה, שיש לקוות  שאינה בנמצא אצל אשר בשם רב יכונה.

מלבד זאת, הלא הפוליטיקאים היושבים בכנסת הם אחראים על הרבה מאד ענינים שההכרעה בהם מסורה בהחלט לתלמידי חכמים. ולדוגמא, שר היושב בקבינט הבטחוני, ושם עולה השאלה אם לצאת למבצע כל שהוא בעצם יום השבת, ואין דחיפות באותו מבצע להוציאו באותו היום דוקא, הלא בודאי היא שאלה הצריכה לבא לפתחו של תלמיד חכם מגדולי הדור שיורה כיצד יש להצביע בהצבעה כזו. ובודאי פוליטקאי שאינו שייך לעולמה של תורה, לא רק שלא ילך לשאול בעצת גדולי התורה, אלא שבכלל לא יעלה על דעתו שיש כאן שאלה השייכת להלכה. ומה שפשוט לפוליטיקאי ירא שמים שצריך לשאול, הוא בכלל אינו מוצא מקום לשאלה בענין זה. ועל כן גדולי התורה היודעים מי הוא הנאמן לדעת ההלכה, ומי אינו נוהג באמת על פי ההלכה, הם שיכולים להורות למי נכון להצביע.

ותמוה מאד שדוקא מי שרואה עצמו כאיש יהודי ציוני יאמר דברים כגון אלו, שהרי שאיפתם של כל גדולי הדור הציונים, ובהם הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ועוד רבים אחרים, היתה להתקדם כמה שניתן על מנת ליצור במדינת ישראל תשתית של קיום מערכת הצועדת בדרך התורה כפי שעתיד להיות עם ביאת משיח צדקינו. והלא ברור שהמדינה האידיאלית על פי רוח זו היא מדינה הנשמעת לחכמי התורה בענינים השייכים לתורה. וכן יראה הרואה בשו"ת יביע אומר ח"י, שם מובאת שאלתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל לפני מרן הרב שליט"א, אודות קיום מבצע אנטבה, ורבינו הגדול שליט"א ערך בענין תשובה נפלאה אם נכון הדבר על פי ההלכה לקיים את  המבצע אם לאו, שהרי יש בענין זה שאלות הלכתיות רבות, שכן "אין דוחין נפש מפני נפש", ועוד ועוד. ולדעת מי שיאמר שאין לרבנים דיעה יתירה בנושאים פוליטיים, אם כן גם שאלה כגון זו אינה צריכה לבא לפניהם, ויבחרו להם המון העם מנהיגים שאין להם שכל של תורה, ויעשו הם בעניני ההנהגה כבתוך שלהם, וישפך חס ושלום דם ישראל על אחריותו של אותו שבחר במועמדים כאלה שלהם יחס של בוז לכל מה שמקודש לנו. 

נמצא אם כן, שאותם האומרים לצאן מרעיתם שילכו ויבחרו במי שלפי ראות עינהם הוא המתאים ביותר להבחר להנהגת המדינה, הם מכשילים את הרבים שילכו לבחור למפלגות של כאלה שעוקרים את התורה, וכל התומך בהם, גדול עוונו מנשוא, שכל מעשיהם הם מכחו, ואם יבאו אלה לחוקק חוקים לא טובים, של מכירת בשר חזיר, של נשואי פסולי חיתון נתינים גויים ועבדים, כל התוצאות לדורי דורות של אותם המעשים יזקפו לחשבונו של זה הנוהג בקלות דעת ומצביע להם.

והנה אין אנו מתעלמים מכך שישנם עוד דברים הראויים לתיקון בקרב ההנהגה הפוליטית שלנו, ובהחלט יתכן שתהיה לאיזה אדם טענה על ענינים מסויימים וטענתו תהיה נכונה, אבל כל זה אינו נוגד את עיקרי הדת במה שהזכרנו כבר, ולכן הדברים הכתובים כאן הם שרירים וקיימים, גם אם יש עוד צללים המעיבים על שמחתינו בבחירה זו, עדיין רחוקה הדרך מלבוא ולהתריס כנגד גדולי הרבנים שקטנם עבה ממתנינו, וכל מי שמביע עמדה כזו שהיא מזלזלת באישיות ובדעתם של גדולי הרבנים דינו מפורש כדין מבזה תלמיד חכם בלי ספק. ועל כן לסיכום דברינו נאמר, כי אין ספק, שחובה מצד ההלכה על כל יהודי באשר הוא, דתי או שאינו דתי, לחזק לתמוך ולהצביע לרשימת ש"ס לכנסת, שמלבד מה שבהצבעה לרשימה זו הוא תומך בשומרי התורה, עוד שבהמנעותו מבחירה לגמרי נמצא שהוא נותן כח שווה לכל המפלגות, ובהם מפלגות עוקרי הדת ומוסרי ישראל, ואין ספק שיש בזה איסור חמור. וכבר נאמר בספר שופטים, אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים.

ועל כן לסיכום, בודאי שחובה על גדולי התורה ללמד את ישראל איך עליהם לנהוג בכל נושא שיש לו שייכות לתורה, וענין הבחירות הוא מהענינים שגופי תורה רבים נוגעים להם, ועל כן בודאי שאל להם לחכמי ישראל להזניח את צאנם, ותהלות לאל יתברך הם מודיעים לנו כיצד יש לנהוג כאשר מפורסם וידוע, ועלינו מוטל לשמוע בקולם ולא להתנהג בקלות ראש, ולהתפלל לה' יתברך שלא תצא חלילה תקלה מתחת ידיהם, ונזכה לראות בהרמת קרן התורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
א. במאמר הזה https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=55&id=1629 - בסעיף ה' - מובא בשם הרב הרצוג והרב עוזיאל והרב ישראלי שיש לחלק בין מינוי שררה לבין בחירת מפלגה, ולענ"ד אינו נכון כלל, שהרי הבוחר במפלגה פסיק רישיה שנותן לחבריה כח לקבל מינוי של שררה (ואפילו מינוי זוטר אסור).... מה דעת הרב?
ב. לגבי הקללה שהבאתם בספר שופטים "אורו ארור" וכו' , לכאורה יש לחלק בין מלחמה שהיא סכנה עכשיוית לבין בחירות שזהו היזק של גרמא, ועוד שההיזק אינו בגוף שאין כאן סכנה קיומית, וגם שלא מדובר על יוונים הכופים לחלל שבת אלא נתינת כח לרשעים להרשיע יותר, ולכא' אין כאן כפייה על החרדים לחלל את התורה או שלא לקיימה, ומניעת תקציבים לאברכים אינה מחייבתם להפסיק ללמוד, אלא שבע"כ יצטרכו ללמוד פחות, וזה אינו איסור, ולכא' (אני אומר מסברא) אינם יכולים למנוע תקציב מחינוך חרדי שהרי זהו חוק של אפלייה....
ג. בנושא הלכתי חשוב כזה, כדאי שגדולי ישראל כמו הרב יצחק יוסף (ואם אינו יכול מפאת תפקידו אז הרב דוד יוסף) יכתבו תשובה מפורטת בעניין הזה כדי להחדיר למודעות הציבורית שזה אינו ענין של רשות אלא חובה כמו שאר מצוות התורה....
חזק וברוך על כל המערכת הנפלאה של הלכה יומית. ד' ניסן תשפ"א / 17 במרץ 2021

לגבי שאלתך הראשונה, מסתבר יותר כמו שכתבת, שיש איסור מינוי רשעים גם אם אין בזה ירושה וכו'. 

לגבי הקללה וכו'. סוף סוף, מאחר וכעת היא שעת רצון להשפיע לטובת היהדות בזמן שהשפלים שבישראל רוצים לכלות את התורה, בודאי שמי שאינו מסייע לתורה ונותן בזה כח לחופשים, הוא בכלל אשר לא באו וכו'.

הגאון רבי יצחק, הוא רב ראשי ואסור על פי חוק להביע דעתו בזה. אך דעתו ידועה. והגאון רבי דוד מפרסם דעתו בזה. תבורך מפי עליון, ויהי רצון שנראה בהרמת קרן התורה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה