הלכה ליום רביעי ט"ז סיון תשע"ח 30 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

שאלה: האם יש יסוד למנהג שנהגו בכמה מקומות, שאשה יולדת אינה באה לחתונה של קרוביה, כל זמן שהיא בתוך שלשים יום ללידתה?

תשובה: הנה המקור למנהג זה, הוא ממנהגים שנהגו בהם בכמה ארצות, שאמרו שיש בזה חשש מפני עין הרע, או שמשום כך תגרום היולדת לאשה הנשאת כעת, שחלילה לא תוכל ללדת מחמת השתתפותה של היולדת בחתונתה.

והנה דבר זה בודאי שאין לו שום היקש מהשכל הישר, ונכרים הדברים שהוא מנהג משובש ממנהגי הערביים ושאר פתיים שבאותם המקומות, שנהגו כן על פי אמונות טפלות בדעת קלושה, וכבר שמענו שנשאלו אודות מנהג זה כמה מגאוני ישראל, ומהם הגאון רבי מנצור בן שמעון זצ"ל, שהיה מגדולי הרבנים המקובלים בארץ ישראל, ועוד אחרים, והמה חיוו שעתם שאין מקום למנהג זה על פי האמת, לא לפי הקבלה ולא לפי הפשט. ולפיכך נותר  לנו לדון אם יש איסור לנהוג במנהגים כאלה על פי הדת.

והואיל ומנהג זה יסודו ממנהגי הגויים, נראה לכאורה שיש לאסור לנהוג כן לפי שאסור ללכת בחוקות הגויים, שנאמר "ובחקותיהם לא תלכו". אלא שמרן הרב זצ"ל דן בזה בכמה מקומות בספריו, והעלה שמעיקר הדין אין איסור לעשות  כל דבר שנהגו בו הגויים, כל שלא נהגו בו משום פריצות או משום שהוא ממנהגי עבודה זרה שלהם, ומלבד אלו המנהגים שהוזכרו בפירוש בגמרא (שבת סז:) שאסור לנהוג בהם, אין לנו להוסיף מדעתינו עוד ועוד מחוקי הגויים להכריז עליהם איסור, וכמו שכתב כן הר"א ממיץ והרשב"א בתשובה. ולפיכך אין לאסור מן הדין הליכה בלא כיפה על הראש, (כמו שביארנו בדין זה), וכן אין לאסור מן הדין הנחת פרחים על קברי המתים, (אף שאין נכון לנהוג כן), וכמו כן אין איסור להעמיד ענפי אילנות בבתי כנסיות בחג השבועות לכבוד התורה, אף שנהגו כן גם הגויים, (כמו שביארנו בענין מנהגי חג השבועות), וכן אין לאסור לכתוב את התאריך למנין הנוצרים, כמו שביארנו, אף שגם מזה נכון להמנע. ועל כן נראה שמצד חוקות הגויים אין איסור בהליכה במנהגים אלו, אף שאין בהם ממש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו הגאון זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ח"י דף שמו ע"א), כי האיש הנבון ומשכיל בתורת ה', יש לו להתרחק מכל דברי הבל והזיות שנהגו בהם מחוסרי הדעת, וכגון אלו האומרים שיש סכנה לכלה אם היולדת תגיע לנשואיה בתוך ארבעים יום ללידתה וכיוצא באלו, שאינם אלא פטפוטי מחוסרי דעת, ונראה שלמדו כן מהנשים בחוץ לארץ אשר לא מבני ישראל המה. וכבר כתב רבינו הרמב"ם, שאין ראוי לישראל שהוא עם חכם ונבון להמשך אחר ההבלים וההזיות של הגויים, וכל המאמין בלבו בדברים אלו, וחושב שהן דברי אמת וחכמה, אינו אלא מן הסכלים והטפשים, שאין דעתם שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת (השלמים בדעת), יודעים שאינם דברי חכמה אלא דברי תהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת, ומפני כך הזהירה התורה תמים תהיה עם ה' אלהיך. וכן כתב הגאון מעוז ומגדול ללומדי התורה, רבינו בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון, ששמע מה שאומרים בנוגע לחתן וכלה הנכנסים לבית היולדת או להיפך, וכתב, שהם דברי שוא ותפל, שאין בהם ממש, וצריך להתרחק מהם, ומה גם שאמונות טפלות אלו גורמות לריב ומדנים בין משפחות ישראל, ומעשים בכל יום עיננו הרואות שמבקרות יולדות וכלות אשה את רעותה, ואינן נפגעות במאומה, ואין שטן ואין פגע רע. לכן אסור להעלות על הדעת הזיות טפלות כאלה, ויש לפרסם שדברי הבל הם. לא ירעו ולא ישחיתו. וכן כל הדברים שיוצאים מההיקש הטבעי והשכלי, יש להרחיקם כמטחוי קשת. ואין להאריך.

שאלות ותשובות על ההלכה

חברה שלי ילדה וכמה ימים אני מיתחתנת האם מותר לה לבוא אילי לחתונה או עדיף שלא?? כ"ד סיון תשפ"א / 4 ביוני 2021

מזל טוב, יהי רצון שתזכי להקים בית נאמן בישראל.

מותר לה לבוא. במשפחות שמאד חוששים בזה, אנו ממליצים שלא להגיע, מפני שלאחר מכן אם חס ושלום יש איזה קושי לבני הזוג, מאשימים בזה את היולדת. ואף על פי שהיא אמונה של הבל, בכל זאת לשם מה לגרום לזה? תבורכי מפי עליון,

האם מותר לאישה שילדה ללכת לחתונה של משפחה כ"ג סיון תשפ"א / 3 ביוני 2021

מותר לגמרי, וכל החששות בזה הן הבל. אבל אם מדובר במשפחה שמקפידים על כך, לא כדאי לה ללכת, מפני שלאחר מכן לפעמים מאשימים את היולדת בכל דבר שיקרה בעתיד. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה