הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשפ"ו 14 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אהרון בן חנה הי"ו

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם מותר לשבח את הקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, גם בשבחים שלא נזכרו בנוסח התפילה?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לאדם להוסיף על שבחי ה' בתפילה, כלומר, כאשר אומר אדם בתפילה "האל הגדול הגבור והנורא", אסור לו להוסיף על שבחים אלה, כי גנאי הוא להוסיף על שבחי ה', שבלאו הכי לא נוכל להקיף את כולם.

והנה דעת רבינו יצחק מבעלי התוספות, שלא אמרו חכמינו שאסור לאדם להוסיף על שבחו של ה', אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשירים אחרים שמחבר אדם לכבוד ה', אין בדבר איסור. וכדבריו נקטו להלכה עוד רבים מרבותינו הפוסקים. ולדבריהם מובן, כיצד נהגו רבותינו הקדמונים, רבי יהודה הלוי, רבי אברהם אבן עזרא, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, להוסיף הרבה על שבחי ה' יתברך, כי לא אסור הדבר אלא בנוסח התפילה דוקא, אבל בשאר תחנונים שבין אדם לעצמו, אין לחוש בזה לאיסור כלל.

אולם מדברי רבינו הרמב"ם משמע, שיש לאסור בזה אפילו בתחנונים אחרים שמחבר אדם לעצמו, מחוץ למסגרת התפילה. ולכן בספר מורה הנבוכים, האריך רבינו הרמב"ם לדבר בגנות המשוררים והמליצים שמרבים בשבחי ה' יתברך. וכדבריו כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

אולם מנהגינו לקרות בשירי רבי אברהם אבן עזרא וחביריו, וכפי שהעיד מרן הבית יוסף, שהמנהג להקל בדבר כדעת רבינו יצחק.

אולם יש עוד דיעה בדבר, והיא שיטת תלמידי רבינו יונה והריטב"א, שכתבו דבר המתקבל בטעמו, שלא אסרו רבותינו להוסיף בשבחי ה' יתברך, אלא דוקא בתארים ובשמות, כגון "חזק", "חכם", וכיוצא בזה, אך אם מספר אדם מנפלאות ה' יתברך בהנהגת העולם, כגון שמספר מעשי נסים, ומענין השגחת ה' בעולמו, אין איסור בדבר. ויש מפרשים כן אף בדעת רבינו הרמב"ם. (וגם בזה המנהג כדבריהם להקל על כל פנים מחוץ לנוסח התפילה, כשמשורר בינו לבין עצמו).

ומכל מקום גם לדבריהם, בברכות הראשונות שבתפילה, אין להוסיף שום שבח על שבחי ה' יתברך, שהרי בכך משנים ממטבע שטבעו חכמים בנוסח הברכות, כמו שנתבאר.

(ומלבד כל הנ"ל, יש להעיר, שכאשר אדם מדבר כלפי ה' יתברך, אינו יכול לדבר מכל העולה על לשונו, שלפעמים אין לשונו מכוונת יפה, ואפילו בבקשות שאומר לפני ה', צריך שיתבונן לפני שמוציא מילה מפיו, כי אם יבקש אדם בקשותיו בלשון מוטעה, יכול לגרום רעה לעצמו. וכבר האריכו בזה הפוסקים. ובזמנינו מצויים שירי משוררים בני דורינו, שאינם יודעים לחבר שירות ותשבחות בצורה נכונה, ולעתים מדברים כלפי ה' כדבר איש אל רעהו, בחוסר כבוד, ונמצאת כוונתם רצויה אך מעשיהם אינם רצויים. ולשומעים ינעם).

ומכל מקום לכל הדעות, הטוב מכולן הוא, שאם ירצה אדם להוסיף בשבחי ה' יתברך, לא יוסיף תארים חדשים לגמרי, אלא ישתמש בשבחי ה' הנזכרים כבר בפסוקים. וכן סיים מרן השלחן ערוך (סימן קיג), כי הנכון הוא הוא שמי שירצה להאריך בשבחי ה', יאמר אותם בפסוקים.

ולסיכום: בשלוש הברכות הראשונות בתפילה, לכל הדעות אין להוסיף שום דבר, בכדי שלא לשנות מנוסח הברכה. ומחוץ לתפילה, אם ירצה אדם לשורר משירי הקדמונים בשבחי ה' יתברך, יש לו על מה שיסמוך, וכן המנהג להקל. אולם הנכון הוא למי שירצה להאריך מעצמו בשבחי ה', שיאמר כן בלשונות הפסוקים הנמצאים בתנ"ך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה