הלכה ליום שישי י"ב אלול תשפ"ה 5 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב שמש בן תופחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו שיחיו

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של חודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של חשבון נפש, תשובה ומעשים טובים.

בפרשת השבוע נקרא: "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקך בידך ושבית שביו". ודרשו רבותינו, "במלחמת היצר דברה תורה", דהיינו המלחמה הפרטית שיש לכל אדם בלבו נגד היצר הרע הבא להכשילו במעשה עברות ובמדות הרעות. ולכן כתבה זאת התורה בלשון יחיד, "כי תצא" ולא בלשון רבים "כי תצאו". 

ישנם בני אדם החושבים כי די להם בכך שאינם עושים רע לזולת, וכי אין צורך בקיום המצוות בקום ועשה. על אנשים אלה מובא בספר "אבותינו ספרו לנו" מעשה מאלף מהגאון הרב יוסף הכהן סיסו זצ״ל, סגן ראש הרבנים בתוניס, אודות רב גדול שהגיע לעיר אחת שתושביה לא שמרו תורה ומצוות, וביקש לעמוד על טיבם של אנשי העיר. עמד בככר העיר ושאל את היהודי הראשון שנקרא בדרכו, מה מצב שמירת המצוות ולימוד התורה בעיר? ענה לו היהודי, רבי! השבח לבורא עולם בני העיר יראים ושלמים, אין בהם רוצח ושודד, גנב או גזלן, אין נוכלים ורמאים, אם כל היהודים בעולם היו כמו יהודי העיר הזאת, משיחן של ישראל כבר היה בא!

שמחתני בדבריך, ענה לו הרב, אך מה מצב יהודי העיר בשמירת השבת, תפילות, למוד תורה, כשרות, טהרה וחינוך? נבוך הלה וגימגם, למה לקטרג כבוד הרב? דיינו בכך שהם נמנעים מגניבה וגזל וסרים מרע, מה ידרוש הרב מעבר לכך?! הבין הרב את רוע המצב וחשב איך ללמד את בני העיר לקח ולפקוח את עיניהם, כי לא די ב"סור מרע" וצריך גם "עשה טוב", בקיום התורה והמצוות.

בעודו הולך בדרך, ראה בצד הדרך נבלת חמור מת. פנה למשמשו ובקש ממנו לקנות לו אריג המשמש לתכריכי מתים. לקח הרב את האריג ועטף בו את גניחת החמור, ומיד פנה לשמשו ואמר לו, צא מיד לרחובות העיר והכרז כי נמצא מת מצווה במבואות העיר והכל חייבים לצאת ללוותו, וכי רב גדול יבוא להספיד את המת, וקבורת מת מצווה קודמת לכל דבר, והכל חייבים לבוא להספד, אנשים נשים וטף!

תוך שעה קלה נאספו ובאו כל אנשי העיר בהמוניהם לככר בית הכנסת לשמוע את ההספד, כשכולם תמהים, מיהו אותו מת מצוה צדיק שהרב בא לספוד לו? עלה הרב על הבמה ופתח בקול רתת ובבכי, ״אחינו בית ישראל, שמעו! כאשר נמצא חלל באדמה ולא נודע מי הכהו, בני העיר מביאים עגלה ערופה ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה", קל וחומר כאשר הנפטר כאן היה מיחידי סגולה, מימיו לא סח דברים בטלים, לא דיבר לשון הרע, לא דיבר דברי שקר ורכילות, כל ימיו שרוי היה בתענית דיבור!!! התרגשות עברה בין הקהל. מיהו אותו צדיק שהיה חי בתוכם ולא הכירוהו במשך כל השנים? המשיך הרב בהספדו, לא זו בלבד, אלא הנפטר היה מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, גיוו נתן למכים, וסבל הכל בדומיה, גם בענייני העולם הזה היה פרוש ומסוגף, מימיו לא אכל בשר ולא שתה יין ואלכוהול, מעולם לא ישן על מיטה, מסתפק היה במועט, לא דרש מעבר למה שקיבל, ולמרות שסבל מקור ומרוח, מלבושיו היו מועטים וקרועים, עניו היה מכל הברואים, ראשו היה תמיד למטה! אוי מי ייתן לנו תמורתו?! סיים הרב את ההספד בבכייה. געו העם בבכי מר וקראו בקול, מי הוא זה הצדיק שלא ידענוהו בחייו? מיד נגשו למיטה לראות מיהו הצדיק, ומה גדלת תמיהתם כשראו שזוהי גניחת חמור מת. החלו רוטנים בכעס, צחוק עשה מאיתנו הרב! ענה להם הרב, כל המעלות שהזכרתי, היו בחמור זה, ועם זאת חמור היה וחמור נשאר! ומדוע? כי לא חייב הוא בתורה ובמצוות, היה בו רק סור מרע, אך חסר היה לו חלק ה"עשה טוב" ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, ונשמה זו זקוקה היא למזון רוחני, שהוא לימוד תורה ושמירת מצוות כראוי! שמעו בני העיר את דבריו, והחלו לאט לאט מתקנים מעשיהם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה