הלכה ליום שישי ג' אב תשפ"ג 21 ביולי 2023

פרשת דברים – שבת חזון

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת, שבת פרשת דברים, וגם היא "שבת חזון" הסמוכה ליום תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש בעוון שנאת חינם.

השבת נקרא בפרשת השבוע:
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב".

לכאורה עלינו לבאר, מדוע הוזכרו כאן כל אותם המקומות? רש"י הקדוש, מבאר את הדברים:

"לְפִי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת, וּמָנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי ה' בָּהֶן, לְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים וְהִזְכִּירָם בְּרֶמֶז, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל".

כלומר, היה צורך להזכיר את כל אותם המקומות, כדי לרמוז, שבאותם המקומות הכעיסו בני ישראל את ה', והדברים הם דברי תוכחה המכוונים כלפיהם. ומשה רבנו עם כל היותו מנהיגם של ישראל, שמר על כבודם של ישראל, וכשבא להוכיחם, עשה זאת ברמזים, בכדי שלא לפגוע באף אחד מישראל.

שהרי אף במקרה שיש מצוה להוכיח אחד את השני, הרי שעלינו לעשות זאת בצורה שלא תפגע בשני, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".

השאלה היא, כיצד עושים זאת? איך נצליח להוכיח אחד את השני בלא לפגוע בו? הרי אנו רואים אותו חוטא או עושה עוול, ואם כן בודאי שהוא יפגע מדברינו!

כדי להשיב על כך, נקדים משל:

היה מלך אחד, ששלט שלטון מוחלט בעמו, הוא היה המצביא הצבאי, הוא החליט בעניני כלכלה ומשפט, וכל דבר יושק על פיו. למלך זה היה בן יחיד שהיה מפונק וחי בנעימים. לימים, ראה המלך כי הוא בא בימים, ובנו יורש העצר, בטלן גדול, שאינו מבין מימינו ומשמאלו, לפיכך, החליט המלך ללמד את בנו את כל ענייני המלוכה. ללמדו על מהלכי הצבא, הבטחון, תחומי כלכלה וכספים, חוק ומשפט, וכיוצא בזה, כדי להכשירו לקראת השלטון העתיד ליפול לידיו לאחר מותו.

תיכף ומיד, ציוה לקרוא למומחים מהאקדמיה המלכותית שילמדו את בנו. המומחה הראשון, היה מומחה לצבא וביטחון. השני, היה מומחה לכלכלה וכספים. והשלישי, היה מומחה לחוק ומשפט.

נתן המלך את שכרם ביד רחבה, והקציב להם שנתיים ללמד את בנו היטב, ולהכשירו לקראת השלטון העתידי.

עברו שנתיים, והמומחים באו לארמון המלוכה, כאשר בפיהם הבשורה, כי בן המלך למד בשקידה, וראוי הוא למלוך, שכן כעת מכיון שהוא מבין היטב בעניני כלכלה, בטחון ומשפט. שמח המלך מאוד וקבע תאריך שבו תיערך מסיבה מפוארת לכבוד יורש העצר.

באותו מעמד, ביקש המלך להעניק תעודות הוקרה למלמדים המומחים שלימדו את בנו. אך לפתע, ביקש המומחה למשפט, לתת בבקשה עוד שיעור אחד לבן המלך, רק עוד אחד, לשם כך, ביקש שהות של שעה.

לקח המומחה את בן המלך לחדר סמוך, והיכה אותו בשוט, חמש מכות נמרצות! בן המלך חזר לאביו חבול וכואב, כשהוא מתאר את שאירע. המלך כמובן כעס מאוד, ובקש הסברים מהמומחה למשפט, מה פשר הדבר?

עמד המומחה והסביר למלך: אדוני המלך! אתה הרי צוית אותי להכינו להיות מלך ושופט, שיוכל לדון ולשפוט משפט צדק, והנה, כשיבואו לפניו לדין כל מיני פושעים ועוברי דת המלך, הוא עתיד להחליט על עונשם, כמה מלקות עליהם לקבל. והוא כבן מלך מפונק, שמימיו לא הכו אותו, ואפילו יתוש לא העז ליגע בו, ישב על כסאו ויכביד בפסקיו, הוא יקצוב עשר מלקות או עשרים מלקות לנענשים, והוא אינו מבין, שיש אנשים שחמש מלקות עלולות להרוג אותם! אולם כעת אדוני המלך, כשקיבל הבן ממני, כמה מלקות, ידע להעריך ולאמוד מהי כל מכה ומכה, וכשיבוא להחליט אם לתת חמש או שש מלקות, הרי הוא יחשוב פעמים ויתבונן היטב, שהרי חש זאת על בשרו, וממילא ידון דין אמת! את זאת הרי ציויתני ללמדו, וכך אמנם עשייתי!

למדנו מכאן, כדי שאדם ידע לשפוט את חבירו, הרי שהוא צריך להרגיש אותו ולחוש את רגשותיו, לחשוב בעצמו, מה הוא היה עושה במקומו ובמצבו של חבירו. וכדברי רבותינו, "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ", ו"הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת". אם לפני שנוכיח את חברינו, נזכור תמיד לעצור לרגע ולחשוב, איך אנו היינו נוהגים במצבו לפי מה שהוא עובר כעת? הרי אין ספק שהכל יראה אחרת.

בימים אלו, יש להרבות באהבת חינם, ולהתרחק משנאת חינם.

נשתדל לראות את כל הסובבים אותנו, אם זה בבית או בעבודה או בלימודים, בעין טובה. לא נשפוט אותם בהחלטה של רגע, אלא נדון אותם לכף זכות! ומלבד המעלה הזו, הרי שנזכה גם לאיכות חיים רוחנית יותר, כדברי דוד המלך, "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה