הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ג 15 בינואר 2023

"אלוקי נצור"

בסיום תפילת העמידה, בברכת "שים שלום", חותמים: "המברך את עמו ישראל בשלום", ומיד לאחר מכן אומרים: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". וזהו סיום תפילת העמידה ממש. לאחר מכן אנו מוסיפים תחנונים: "אלוקי נצור לשוני מרע". ובזמנינו כל ישראל נוהגים באמירת התחנונים הללו שב"אלוקי נצור" והם נעשו כמו חלק מהתפילה.

כאשר אדם עומד באמצע תפילת העמידה, והוא שומע קדיש או ברכות, הוא אינו רשאי לענות יחד עם הציבור "אמן". (ואין בזה כמובן חילוק בין אנשים לנשים). אולם הדין שונה כאשר כבר אמר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", וכפי שנבאר:

דעת הטורי זהב
כתב הטורי זהב (סימן קכב), שמי שנמצא באמצע "אלוקי נצור", ושמע מישהו שאומר קדיש או מברך, רשאי לענות "אמן" על מה ששומע. וכן פסק מרן החיד"א בספר קשר גודל (סימן ט אות יז).

וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בשלח), ובלשון קודשו: "אחרי סיום ברכת שים שלום, יאמר מיד פסוק יהיו לרצון אמרי פי, שהוא מכלל התפילה. וקודם אמירת פסוק זה אין להפסיק אפילו לקדיש ולקדושה, אבל אחרי פסוק זה, יפסיק לכל דבר שבקדושה, ואפילו לאמנים דברכות", כלומר, אפילו לעניית אמן על ברכה, יש להפסיק ולענות באמצע אמירת "אלוקי נצור".

ולדוגמא, אשה שמתפללת בביתה, ובאמצע "אלוקי נצור" היא שומעת מישהו מבני הבית מברך "בורא פרי העץ", הרי שהיא צריכה לענות "אמן" על ברכתו. זו שיטת הט"ז והבן איש חי.

דעת מרן השלחן ערוך
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל העיר על הדברים, כי באמת שיש מחלוקת גדולה בין הפוסקים בענין זה. שיש אומרים שאין לענות באמצע אלוקי נצור, אלא לקדיש, או לקדושה בלבד. אבל אין לענות אמן על ברכות. והוכיח מרן זצ"ל שכן היא דעת מרן השלחן ערוך, שאין לענות אמן של ברכות באמצע אלוקי נצור, ושכן כתבו עוד הרבה פוסקים, ובכללם הגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה (סימן קכב), וכן כתב הגאון רבי מרדכי כרמי בספר מאמר מרדכי, ועוד.

לכן למעשה, כתב מרן זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד קלט והלאה), שבאמצע אלוקי נצור, אין לענות, אלא על קדושה (קדוש קדוש, וברוך כבוד ה' ממקומו בלבד), וכן על חמשת ה"אמן" הראשונים שבקדיש, (עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן"). אבל בודאי שאין לענות "אמן" על ברכות בשלב זה של התפילה. והביא כמה וכמה חיזוקים לדבריו.

ולסיכום: ב"אלוקי נצור", אפשר להפסיק אך ורק כדי לענות "קדוש קדוש קדוש", "ברוך כבוד ה' ממקומו", וכן "אמן" על חמשת ה"אמן" הראשונים שבקדיש.

שאלות ותשובות על ההלכה

משמע, באלוקי נצור אני רק חוזר על קדוש קדוש" ו- "ברוך שם" ולא אומר את כל "נקדשיך" ? י"א שבט תשפ"ג / 2 בפברואר 2023

נכון מאד. רק קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וכו' כל הארץ כבודו. וכן ברוך כבוד ה' ממקומו.

שלום וברכה,
בהלכה של אלוקי נצר נראה שנפלה טעות קטנה בסוף ההלכה. ציינתם שעונה עד דאמירן בעלמא במקום עד יתברך.
הרם עונה עד יתברך כולל התיבה יתברך?
תודה רבה כ"ד טבת תשפ"ג / 17 בינואר 2023

הכוונה שעונה לחמש אמנים, עד האמן שאחרי דאמירן בעלמא, אבל ביהא שמיה רבה ודאי שיש לענות עד יתברך. תבורך,

ומה בנוגע לימלוך של הקדושה? כ"ד טבת תשפ"ג / 17 בינואר 2023

"ימלוך" הוא אינו חלק מהקדושה, אלא כמו תפילה שמוסיפים בסוף הקדושה, ולכן אין לענות "ימלוך" באמצע אלוקי נצור. תבורכו,

שלום הרב,
אחרי שעונים על חמש אמנים ראשונים רשאי להמשיך בתפילה? כ"ב טבת תשפ"ג / 15 בינואר 2023

כן. רשאי אז להמשיך בתפילה כדרכו. תבורכו,

שלום רב
אמן יהי שמיה רבה אפשר לענות בתוך אלקי נצור? עד היכן? כ"ב טבת תשפ"ג / 15 בינואר 2023

עד "יתברך". תבורכו מפי עליון,

האם ‏ראשיים לפסוע ולעשות עושה שלום בסוף העמידה בשעה שהציבור עונים לקדיש או צריכים לענות עם הציבור ואח״כ לפסוע שלש פסיעות? כ"ב טבת תשפ"ג / 15 בינואר 2023

יש להמתין עד סוף "דאמירן בעלמא" ואז רשאי לפסוע. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה