הלכה ליום רביעי ט"ז אייר תשס"ח 21 במאי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרב הגאון רבי מרדכי (אליהו) צמח בן מזל טוב בתשח"י

שה' ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימים בבריאות איתנה ונהורא מעליא עד ביאת משיח צדקינו.

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

דין בישול ביום טוב

בהלכה הקודמת ביארנו שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול.

נחלקו רבותינו הראשונים, לענין מאכלים שאין שינוי בטעמם אם הם טריים שנעשו באותו יום או שנעשו מאתמול, כגון פשטידות וכיוצא בזה, האם אף על פי כן מותר לעשותם ביום טוב, או שמכיון שאפשר לעשותם מערב יום טוב, אין להתיר עשייתן ביום טוב. ובלשון הפוסקים, מאכל שאין שינוי בטעמו לרעה אם נעשה מאתמול או מהיום, נקרא מאכל שאינו מפיג טעם, כלומר שטעמו אינו פג ומשתנה לרעה בתוך יום אחד.

ולענין הלכה העלה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמאכל שאינו מפיג טעם כלל אילו נעשה מערב יום טוב ליום טוב, אף על פי כן מותר לעשותו ביום טוב. ומכל מקום נכון להחמיר לכתחילה לעשותן מערב יום טוב. ולכן בישול פירות לצורך "קומפוט" ועשיית מיני מרקחת "ריבה" נכון להכינם מערב יום טוב, כלומר, לפני כניסת החג. ואם לא עשאם מערב יום טוב וכעת ביום טוב חפץ לעשותם, אף על פי שמן הדין מותר לעשותם ביום טוב, כאמור, אם אפשר לעשותם על ידי שינוי (כגון להניח את הסיר על האש באופן שונה) נכון שישנה בהם. ולמנהג האשכנזים יש להחמיר בזה מן הדין, שכן הרמ"א כתב שמאכל שאינו מפיג טעם כלל אסור לעשותו ביום טוב.

אסור לבשל מיום טוב ליום חול או למוצאי יום טוב, וכן אסור לבשל בחוץ לארץ מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וכן הדין בשני ימים טובים של ראש השנה. ואפילו דבר שאינו מלאכה ממש אלא רק טירחה, אסור לעשותו מיום טוב (או משבת) ליום טוב שני או ליום חול, ולכן אסור להדיח כלים ביום טוב לצורך מוצאי יום טוב.

אף על פי שאסור לבשל מיום טוב לצורך מוצאי יום טוב, מכל מקום מותר לאשה לבשל ביום טוב סיר מלא דגים או בשר, קודם סעודת הצהרים, אף על פי שאין בכונתה לאכול אלא חתיכה אחת, מפני שהתוספת נותנת טעם בתבשיל. ומכל מקום לכתחילה צריכה להזהר שלא לאמר בפירוש שהיא עושה גם לצורך יום חול. אבל אחר סעודת הצהרים, אסור לבשל לצורך הלילה על מנת שתאכל חתיכה אחת, מפני שאין זה בישול לצורך יום טוב אלא הערמה.

בהלכה הבאה יבואר דין הבערת אש ביום טוב.

לשאלת רבים, בשנה זו, שיום ל"ג לעומר חל ביום ששי, מותר גם למנהג הספרדים להסתפר ולגלח הזקן כבר ביום ל"ג לעומר. ואם מסיבה כל שהיא אינו יכול להסתפר ביום ל"ג לעומר, רשאי מן הדין להסתפר מליל ל"ג לעומר.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה