הלכה ליום שני ה' תמוז תשפ"ב 4 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן סוליקה ז"ל, חיים ז"ל בן חנה ומזל בת רחל ז"ל.

וכן לרפואת חנה בת מסעודה חן תחיה בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

חנופה

במשנה במסכת סוטה (דף מא.) למדנו, שפעם בשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה, היתה מתקיימת מצוות "הַקְהֵל", בחג הסוכות, שאז היו כל ישראל, אנשים נשים וטף, מגיעים לירושלים, ושומעים את המלך קורא בתורה. ובעזרת ה' אם נזכה שיבוא משיח צדקינו, הרי שבשנה הבאה (התשפ"ג), תתקיים מצוות "הקהל" ביום הראשון של חול המועד סוכות. וכך שנינו במשנה, לגבי סדר הוצאת ספר התורה והקריאה:

חַזַּן הַכְּנֶסֶת (הגבאי) נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה, וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת (למי שהיה אחראי לקבוע מי יעלה לתורה), וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן (לסגן הכהן הגדול), וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב, אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים (על כך שקרא כשהוא עומד, ולא בישיבה), וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְ"לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נׇכְרִי", זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, אָמְרוּ לוֹ אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפַּס! אָחִינוּ אָתָּה! אָחִינוּ אָתָּה!

כלומר, אגריפס, היה בן של אשה יהודייה, אך אביו היה מזרעו של הורדוס, שהיה עבד ותפס את המלוכה על ישראל. לכן, כאשר הגיע אגריפס בקריאת התורה, לפסוק בו נאמר, שאסור למנות על ישראל מלך שאינו יהודי, התרגש אגריפס וזלגו דמעות מעיניו, כי ידע שהוא אינו ראוי למלוכה, שהרי אביו היה עבד. אמרו לו העם, אל תצטער אגריפס, אתה אחינו, שהרי אמך יהודייה.

אולם באמת, שאסור היה למנות את אגריפס למלך על ישראל, מפני שצריך לקחת דוקא יהודי שגם אביו יהודי, ולכן מה שאמרו לו "אחינו אתה", היה בזה משום חנופה למלך, שבאמת אין זה רצון ה' יתברך.

וכך אמרו בגמרא:
שנינו בשם רבי נתן: "באותה שעה שאמרו לו לאגריפס "אחינו אתה", נגזרה גזירה קשה על עם ישראל, מפני שהחניפו לו לאגריפס".

ורבותינו האריכו בחומרת הדבר, שאסור לאדם להחניף לאדם אחר, שלא כרצון התורה, ואמרו בגמרא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָּה, מֵבִיא אַף (כעס) לָעוֹלָם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְכׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָּה נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם. ולמדו כן ממדרשי הפסוקים.

ורבותינו הראשונים עמדו על כך, מדוע היה חרון אף גדול כל כך על ישראל, רק מפני שהחניפו לאגריפס? ורבותינו בעלי התוספות הסבירו, שהעונש הגדול שבא על החנופה, הוא מפני שאדם מחניף לחבירו, על דבר שהוא נגד רצון ה', כמו שהחניפו לאגריפס, נגד רצון ה' ממש, "וזהו עונש החנופה בדבר עבירה, שמחניף לחבירו מחמת יראתו ואינו חושש על יראת הקדוש ברוך הוא, ועושה כאילו חס ושלום אין הקדוש ברוך הוא רואה מה שנעשה".

למדנו אם כך, שעיקר האיסור בחנופה, הוא שאדם מחניף לאדם שחוטא, ולדוגמא, אדם משבח את חבירו שהוא איש עסקים מוצלח, למרות שהוא יודע שחבירו עוסק בדברים אסורים, וזו חנופה האסורה. וכן אדם שמשבח איזה איש ציבור בפניו, למרות שהוא רשע, יש בזה חנופה, שהוא מתעלם מכבודו של הקדוש ברוך הוא, וחולק כבוד למי שמכעיסו.

אולם יש בזה הסתייגות, שהביאה מרן רבינו זצ"ל בספרו ענף עץ אבות (עמוד קצב), בשם הגאון מהר"ש אלגאזי בספר מעולפת ספירים, שאין איסור להחניף לרשע כאשר באים לקרבו לתורה. ולמד כן מסמיכות הפסוקים. (ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ב (או"ח סימן טו). ולכן לפעמים, כאשר יש צורך בדבר, מותר להחניף גם לאדם שהוא חוטא, שהרי על ידי כן יוכלו לקרבו לתורה. אך כמובן שגם בענין כזה אין לשבחו ממש בדברים האסורים שעושה.

ולסיכום: אסור להתחנף לרשעים. וכאשר מחניפים לרשע בדבר שהוא נגד רצון ה', הוא איסור חמור ביותר, וכמו שאמרו (שם בגמרא), שכת חנפים, אינם רואים פני שכינה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה