הלכה ליום שישי ט' שבט תשפ"א 22 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת בא

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית". 

השבת, נקרא על שלושת המכות האחרונות בסדרת עשרת המכות שהביא ה' על פרעה ועל מצרים, על מנת שיסכימו להוציא את בני ישראל ממצרים. כמו כן היתה במכות אלו מטרה נוספת, כמו שכתבה התורה, "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים, ואת אותתי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'". וכך קבלו המצרים את מכת ארבה, חושך, ומכת בכורות, אשר היא זאת שהביאה את פרעה סופית להסכמה להוציא את בני ישראל ממצרים, עד כדי  אמירה,  "וברכתם גם אותי".

אך אם נתבונן בדברים שאומר ה' למשה לקראת מכת בכורות, נמצא דבר שצריך ביאור: ה' אומר למשה, "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות וניצלתם את מצרים". ושואל  המדרש, מדוע בקש  זאת ה' ממשה בלשון בקשה, "דבר נא"? ועונה המדרש, כדי שלא יאמר אותו צדיק, (הלא הוא אברהם אבינו), "ועבדום ועינו אותם" קיים בהם, ואילו, "ואחר כך יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם. לכן אמר ה' למשה בלשון בקשה "דבר נא".

וצריך להבין מהי המשמעות בהבנת דברי המדרש, וכי זה תלוי רק מה יאמר אברהם אבינו? הרי זו הבטחה של ה' כלפי בני ישראל, ומה זה קשור מה יאמר אברהם אבינו, וכי אם הוא לא יאמר כלום,  לא יהיה צורך לקיים הבטחה זו?

וכדי ליישב זאת, נקדים ונראה, שהרי בברית בין הבתרים נאמרו לאברהם אבינו שני דברים 1. ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. 2. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. והנה החלק הראשון התקיים בעבודת הפרך של בני ישראל במצרים, ואילו אל החלק השני של רכוש גדול, בקש ה' ליתן לישראל מרכושם של המצרים, אך ה' ברוב רחמיו על עם ישראל, ומאהבתו אותם, חס עליהם שלא יתעייפו לחינם, החליט ליתן לעם ישראל את כל הרכוש הרב של המצרים לאחר קריעת ים סוף. שהרי המצרים לקחו איתם את כל רכושם למלחמה, וכשטבעו בים, אספו בני ישראל את כל רכושם. ולכן השאיר את ישראל שיצאו ממצרים ללא משא של רכוש, ואדרבא המצרים הם שישאו את משא הרכוש בעצמם, ועם ישראל ייקחו זאת ישר לאחר קריעת ים סוף, וכל זה נעשה אך ורק לטובת עם ישראל שלא יתעייפו לחנם. אך פה נוצרה בעיה, הרי ה' הבטיח לאברהם שיצאו ברכוש גדול, והנה עתה יראה אברהם אבינו כי בניו יוצאים ממצרים ללא רכוש, ויחשוב שההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", לא התקיימה, שהרי לא ידע את הרכוש שמחכה לישראל בים סוף, וכדי למנוע מחשבה כזו אצל אברהם, בקש ה' ממשה שבני ישראל ישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות, כדי שיצאו עם רכוש מסוים ביציאתם ממצרים, ולא יראה שיוצאים ריקם, ויחשוב אברהם אבינו כי הבטחה אחת לא קוימה, ואפילו באופן זמני, לכן נאמר לשון "דבר נא", שזוהי לשון בקשה, שכל מטרתה היא שלא תהיה טרוניא לאברהם אבינו, ולא לגופו של עניין.

משל יפה על כך מובא בספר "ויאמר אברהם", (שחיברו חמיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, רבי אברהם פטאל זצ"ל), על שתי מדינות שהיו במצב מלחמה שנים רבות, תודות למריבה על שטח אדמה מסוים, והמלחמה התקיימה ללא הכרעה. לימים בא אחד מראשי המדינות הסמוכות ואמר, עד מתי תלחמו וישפך דם נקי, אני מציע לכם שכל אחד ייקח נציג מטעמו, וילחמו שניהם בלבד, והמדינה שנציגה ינצח, תקבל את שטח המריבה, ובא לציון גואל. שמעו זאת הצדדים וקבלו את ההצעה. ואכן נקבע יום לקרב הקובע, כשכל צד בוחר לו לוחם מטעמו. ביום הגורלי התכנסו ראשי המדינות משני הצדדים באצטדיון בעיר ניטרלית, וכשניתן האות, נכנסו שני לוחמים, אחד גברתן שמן וגבוה, והשני לוחם רזה ונמוך, והחלו להלחם זה בזה, כשעל המנצח מוטל להטיל את חברו לבור שנמצא בסוף המגרש.

תוך כדי הקרב הצליח הלוחם השמן והגברתן להרים את הלוחם השני הרזה על גבו, והחל לרוץ עמו לכיוון הבור כדי לזרוק אותו שם ובכך לנצחו, אך מה הייתה הפתעת כולם כשברגע האחרון קפץ הלוחם הרזה מגב חברו ותפס בזריזות את הלוחם השמן והגברתן והטילו לבור ובכך הוכרעה המלחמה ארוכת השנים.

במסיבת הניצחון שערך המלך המנצח ללוחם, שאל אותו המלך, מדוע נתת לו להרים אותך על גבו ובכך היינו בטוחים שאנו מפסידים את המערכה, היית צריך להרימו מראש! ענה לו הלוחם בחיוך, ידעתי שאנצח אותו, אך הוא איש שמן ומלא, ואנכי איש רזה, מדוע אני אתעייף להרימו עד הבור? נתתי לו להרים אותי, וברגע המתאים והנכון קפצתי וניצחתי.

והנמשל, אף כאן נתן ה' למצרים לסחוב את כל רכושם וממונם עד ים סוף, ועם ישראל באו על המוכן וקבלו את הרכוש הגדול כפי שהובטח לאברהם אבינו, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". מכאן אנו רואים את גודל אהבתו של ה' אלינו ועד כמה הוא חפץ אך ורק בטובתנו ועלינו מוטלת העבודה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשת וארא בא

אורך השיעור: 00:53:26         הורד     (24.46 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. האם מותר לי להדךיק נר לעילוי נשמת סבתא שלי ביום היאארצייט. בזמן שההורים שלי עדיין בחיים? ט' שבט תשפ"א / 22 בינואר 2021

מותר בהחלט. אין בזה שום חשש. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה