הלכה ליום שישי ט' תמוז תשע"ט 12 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירות שנשרו בשבת – גדולתן של הראשונים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: יש לנו עץ בגינה, ונופלים ממנו פירות, האם מותר לאכול מהם בשבת?

תשובה: פירות שנשרו מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול בכל יום השבת. והטעם לכך, הוא משום מוקצה, שכל דבר שהיה מוקצה בכניסת השבת (בבין השמשות), הוא מוקצה לכל השבת. ולכן הפירות הללו, מאחר והם היו על האילן בכניסת השבת, הרי שהיה אסור לטלטלם אז, ואף שלאחר מכן הם נפלו, הרי עדיין חלה עליהם תורת מוקצה מכניסת השבת. ועוד שגזרו עליהם רבותינו שלא יאכלו מהם, גזירה שמא יעלה ויתלוש פירות בשבת. ואפילו כשיש ספק אם נפלו בשבת או לפני שבת, הרי הם אסורים מספק באכילה ובטלטול, עד מוצאי שבת. (סימן שכב ס"ג).

 

שאלה: מדוע אנו מתבטלים כל כך לפני הרבנים שהיו פעם, אולי הרבנים של היום אינם קטנים מהם?

תשובה: הדורות הולכים ומתמעטים, ובפרט בדורות האחרונים, שאנו עדים לכך שנסתלקו מעלינו גדולי תורה, שלא הותירו אחריהם כדוגמתם, הן מצד תורתם וחכמתם, והן מצד מעשיהם. וכל מי שעוסק בתורה יודע שכך הם פני הדברים.

וחכמי ישראל הם אלה אשר מעידים כל דור על גדולת הדור שלפניו, שהרי מרן הבית יוסף, מתייחס בהערצה להרמב"ם, והרמב"ם לחכמי הגמרא (שהוא אינו חולק עליהם לעולם), וחכמי הגמרא לחכמי המשנה, וכן על זה הדרך.

והנה ידוע לנו על אחד המיוחד מגדולי התנאים, הוא רבי שמעון בר יוחאי שלמד אצל רבי עקיבא. ופעם אחת, נשאל על איזה דבר שהיה רבי עקיבא מחמיר בו, והיה זה לאחר שכבר נפטר רבי עקיבא. השיב רבי שמעון בר יוחאי, "כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, אם משמת חזר בו, איני יודע", כלומר, כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, ואיני יודע כעת, אולי מאחר ורבי עקיבא כבר מת, הרי שחזר בו באותה הלכה, וגם הוא מודה להקל.

ומאחר ואין זה נכון לדבר כך על רבי עקיבא, הצטער כל כך רבי שמעון על שיצא מפיו משפט כזה, בחוסר כבוד על רבי עקיבא, עד שאמרו בגמרא (נזיר נב.), "הושחרו שיניו של רבי שמעון מפני תעניותיו", כלומר, מרוב שהיה מתענה ימים רבים על דיבור כזה שיצא מפיו, הושחרו שיניו. וכאן מדובר על התנא הקדוש איש האלוקים רבי שמעון בר יוחאי, שידע את ערכו של רבו, רבי עקיבא.

ורבי עקיבא עצמו, חי בדורו של רבי אליעזר, ומובא בגמרא (סנהדרין סח.), שכאשר הוליכו את מטתו של רבי אליעזר (בהלוייה שלו), הגיעו למקום שהיה בו רבי עקיבא, וכשראה רבי עקיבא את מטתו של רבי אליעזר, היה רבי עקיבא מכה בבשרו עד שהיה דמו יורד, והיה בוכה על רבי אליעזר ואומר, "הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני לפורטן", כלומר, הרבה שאלות יש לי, וכעת שנפטר רבי אליעזר, אין לי את מי לשאול.

ורבי אליעזר מעיד על עצמו, שלא למד מרבותיו אפילו מקצת מחכמתם הכבירה, עד שאמר "ולא חיסרתי מרבותי ככלב המלקק מן הים", והעיד על תלמידיו, שלא למדו ממנו אפילו מקצת מחכמתו "שלא חיסרו ממני אפילו כמכחול בשפופרת". נמצאנו למדים, שהדורות הולכים הלוך וחסור, עד שיבוא משיח צדקינו, ואז יערה ה' רוח ממרום, ומלאה הארץ דעה את ה'. ועד אז, עלינו להחזיק במסורת הפסק, וכפי שלימדנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה כפוף תמיד לדברי האחרונים, ומכריע ביניהם על פי כללי ההוראה, וזו הדרך הנכונה בדורות הללו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה