הלכה ליום חמישי י' סיון תשע"ט 13 ביוני 2019

בין תפילה לתפילה

ישנם מקרים שאדם צריך להתפלל שתי תפילות סמוכות זו לזו.

לדוגמא, אשה שמתפללת בביתה תפלת שחרית, והיא מעוניינת להתפלל גם תפלת מוסף בראש חודש או בשבת, אך אין לה פנאי לומר מזמורים וכדומה, ורוצה רק להתפלל את תפילת העמידה של שחרית, ומיד אחריה להתפלל מוסף.

וכן אדם שטעה ושכח להתפלל, שעליו להתפלל לאחר מכן "תפילת התשלומין" כמו שביארנו בימים האחרונים, ולדוגמא, אם שכח להתפלל שחרית, ונזכר רק אחרי שעבר זמנה, הרי שעליו להשלים את תפילתו, באופן שמיד לאחר תפילת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפילת העמידה לשם תשלומין לתפילת שחרית.

ובגמרא במסכת ברכות (ל:) למדנו, שאין להתפלל פעמיים תפילת העמידה ברציפות, אלא יש להמתין מעט בין תפילה לתפילה. והטעם לדין זה, מבואר בגמרא, כדי שתהיה דעתו של המתפלל מיושבת עליו, להתפלל בלשון תחנונים, שאם מתפלל ברציפות ממש פעמיים, נראה כאילו מתפלל רק כדי להפטר מן התפילה, ואינו נזהר להתפלל לפני ה' כראוי, בדעת נכונה ובלשון תחנונים.

ומרן השלחן ערוך (בסימן קה) פסק בזו הלשון:

"המתפלל שתי תפלות זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו, כדי הילוך ארבע אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו להתפלל בלשון תחנה".

ושיעור ארבע אמות שהזכיר מרן בשלחן ערוך, הכוונה היא להמתין כשלוש שניות בין תפילה לתפילה.

ודין זה שייך הן בשני המקרים שהזכרנו, והן לגבי שליח ציבור שמסיים את תפילתו בלחש, ומיד הוא רוצה להתחיל בחזרת התפילה בקול רם, שעליו להמתין כמה שניות בין תפילה לתפילה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

ולסיכום: המתפלל שתי תפילות זו אחר זו, צריך להמתין בין תפילה לתפילה כמה שניות, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה