הלכה ליום ראשון ז' כסלו תשע"ד 10 בנובמבר 2013

כח הבחירה

שאלה: כאשר בורא הקדוש ברוך הוא את האדם, גוזר עליו עוד בטרם הולדו אם יהיה חכם או טיפש, יפה או מכוער, וכיוצא בזה, ואם כן מדוע שלא נאמר גם כן, שגוזר הקדוש ברוך הוא על האדם אם יהיה צדיק או רשע, ולכן לא נוכל לדון אף אדם ולחייבו בכלל במצוות, שהרי אין בחירה בידו לבחור בטוב או ברע, מחמת נטייתו הטבעית?

תשובה: נאמר בתורתינו הקדושה (דברים ל) "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע". ומבואר אם כן בפסוק שהבחירה נתונה בידו של כל אדם, ללכת בדרך טובה או ללכת בדרך רעה. ועל כן אם יפנה אדם לדרך טובה, ירבה שכרו הרבה מאד, על פי מאמציו וחשיבותו, כמו שאמרו רבותינו (אבות פ"ה) "לפום צערא אגרא" (לפי גודל הצער כן גודל השכר). ואף על פי שבודאי השם יתברך נוטע בכל אדם תכונות שונות, כי יש אדם אשר ממהר לכעוס יותר מחבירו מצד נטיתו הטבעית, וכן יש אדם שיש בו יותר חמדת הממון מחבירו, ועל ידי כן הוא קרוב יותר לחטוא בעוון גזל, או בעוון ריבית, מכל מקום, אין הנטיה הטבעית גדולה כל כך עד שלא יוכל לכבוש את יצרו. ועל כן הוא מחוייב להתגבר על יצרו, ואז שכרו הרבה מאד, יותר מחבירו שנולד עם נטיות חיוביות מצד טבעו.

וכן שנינו במשנה באבות (פ"ג): הכל צפוי  והרשות נתונה. ופירש רבינו הרמב"ם, הכל צפוי לפניו יתברך, שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות (שיודע כל מה שיהיה), ואחר כך אמר, שלא תחשוב שבהיותו יודע כל מה שיהיה, יתחייב שיהיה האדם מוכרח במעשיו (כלומר, שלא תהיה לו בחירה), אין הענין כן, אלא הרשות נתונה ביד האדם בכל מה שיעשה. וכן אמרו רבותינו (בנדה טז:) דרש רבי חנינא בר פפא, אותו מלאך הממונה על ההריון, לילה שמו, והוא נוטל הטיפה שממנה נוצר האדם ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו, רבונו של עולם, טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טפש, עשיר או עני, ואילו צדיק או רשע אינו אומר, כמו שאמר רבי חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ופירש רש"י, כל  מדותיו וקורותיו של האדם באות בגזירת מלך (ה' יתברך) חוץ מיראת שמים שהבחירה ביד  האדם.

וכן כתב עוד רבינו הרמב"ם (בפ"ה מהל' תשובה) הרשות נתונה לכל אדם, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין מי שיעכב בידו לעשות טוב או רע. ולא יעלה במחשבתך מה שאומרים הטפשים של אומות העולם שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו (יש באפשרותו) להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם, או סכל, או רחמן, או אכזרי, או כילי (קמצן), או שוע, וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא מי שיגזור עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה. והאריך בזה עוד, וסיים, ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה