הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשפ"ג 16 בפברואר 2023

ברכה מאדם גדול ותפלה על קברי הצדיקים

שאלה: האם יש יתרון מיוחד לברכה מרב גדול, או לתפילה על קברי צדיקים, יותר מאשר תפילה רגילה?

תשובה: בתורה הקדושה (במדבר יג) נאמר, שלפני שיצאו המרגלים לרגל את ארץ כנען, קרא משה להושע בן נון, ושינה את שמו מ"הושע" ל"יהושע". והסבירו רבותינו במסכת סוטה (דף לד עמוד ב), שפירוש הדברים ששינה משה את שמו של הושע ובירך אותו "יה יושיעך מעצת מרגלים". כי כאשר עלו המרגלים לארץ כנען, כבר היתה כוונתם רעה, ולכן חשש משה שמא יחטא יהושע וילך בעצתם, לכן בירך אותו שה' יציל אותו מעצתם.

לאחר מכן נאמר בתורה, "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן", כלומר, המרגלים עלו בנגב, והגיעו עד חברון. ושאלו בגמרא, מדוע נאמר "ויבא עד חברון", ולא נאמר "ויבואו עד חברון"? הרי מדובר כאן על המרגלים שהם רבים?! והשיבו בגמרא, שרק כלב בן יפונה הגיע לחברון. ומה עשה שם? אמר רבא, הלך ונשתטח על קברי האבות במערת המכפלה, ואמר להם, אבותי! בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים!

למדנו אם כן, שיש חשיבות מיוחדת, בפרט כשיש צורך מיוחד, ללכת ולבקש את ברכתו של גדול הדור, שבזכות ברכתו של משה, ניצל יהושע מעצת המרגלים. וכן למדנו שיש חשיבות ותועלת מיוחדת בתפלה על קברי הצדיקים, שבזכות תפלתו, ניצל כלב מעצת המרגלים, ורק הוא ויהושע זכו לעלות לאחר מכן לארץ ישראל ולירש אותה להם ולזרעם אחריהם.

וכן למדנו בגמרא במסכת בבא בתרא (קטז.), שמי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם שיבקש עליו רחמים, שנאמר: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה". והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה אבלות ח"א עמוד כט), שהחכם שעוסק בתורה תמיד, תפלתו נשמעת במהרה. וכל תלמיד חכם המלמד תורה לרבים, עליו נאמר "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה", ודרשו רבותינו (בבבא מציעא דף פה.) שאפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, מבטלה בשבילו.

וכן מצינו אצל המלך אסא (בספר דברי הימים ב, טז, יב), "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ וכו',ֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהוָה כִּי בָּרֹפְאִים". והסביר בספר מגיד תעלומה (על הרי"ף ברכות עמוד שי), מה שנאמר, לא דרש "את" ה', שהמילה "את" באה לרבות תלמידי חכמים, שלא ביקש אסא מתלמידי חכמים שיתפללו לרפואתו.

וכאשר חלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מבקש מלומדי תורה ובפרט מגדולי תורה שבאו לביתו, להתפלל עבורו, וכן נהג בכל שנותיו כשחלה. ובפרט ביקש כן מידידו הגאון רבי יהודה מעלם זצ"ל ומרבי משה צדקה שיבדל לחיים טובים וארוכים, ושאר אוהביו לומדי התורה. ואפילו מתלמידיו הצעירים ביקש כן, שיתפללו לרפואתו.

לכן לסיכום: בודאי שיש חשיבות וערך מיוחד לכל תפילה ותפילה, אך התפילה שיוצאת מפי תלמיד חכם, ובפרט אם הוא ממש מגדולי הדור, וכן תפילה על קברי הצדיקים, יש להן מעלה מיוחדת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע כלב לא פנה למשה ע" מ לקבל ברכה בטרם יציאתו למשימה? ד' אדר תשפ"ג / 25 בפברואר 2023

משה שינה את שמו, ואין לך ברכה גדולה מזו. וגם, לא כל דבר מפורש בתורה.

האם יש תשובה או הכרעה מה עדיף? הבאתם ראיות מצויינות ולא הצלחתי להבין את התשובה להשטח על קברי צדיקים או ללכת לצדיקים לקבל ברכה? ט"ו טבת תש"פ / 12 בינואר 2020

ביארנו, שיש מעלה מיוחדת גם בברכת תלמידי חכמים גדולים, וגם בתפלה על קברי הצדיקים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה