הלכה ליום חמישי י"א שבט תשפ"ג 2 בפברואר 2023

"לֶדֶר"

שאלה: מה מברכים על "לֶדֶר"?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לח.), אמרו רבותינו, "טרימא", מברכים עליה בורא פרי העץ. מאי טעמא? במלתייהו קיימי כדמעיקרא. כלומר, טרימא, שהיא מאכל העשוי מרסק תמרים, מברכים עליו בורא פרי העץ, ומה הטעם לכך? משום שהפירות נשארים אותו דבר כפי שהיו בתחילה.

ונחלקו רבותינו הראשונים מהי בדיוק ה"טרימא". לדעת רש"י, מדובר בתמרים שכתש אותם קצת, ולכן מברכים עליהם בורא פרי העץ. ומשמע מדברי רש"י, שאם כתש ומיעך אותם לגמרי, יש לברך עליהם שהכל נהיה בדברו. וכן פסק הרמ"א (בסימן רב).

אבל רבינו הרמב"ם (בפ"ח מהלכות ברכות ה"ד) פירש, שהטרימא, עשויה מתמרים, שהוציא מהם את הגרעינים, ומיעכן ביד היטב היטב עד שעשאן כעין עיסה. ובכל זאת מברכים עליה בורא פרי העץ, משום שעדיין הפירות, כלומר התמרים, נשארים במצב דומה למה שהיו בתחילה. וכן פסק מרן השלחן ערוך, "תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה, והוציא מהם גרעיניהם, אפילו שכך, לא נשתנתה ברכתם, ומברך עליהם בורא פרי העץ".

והנה הלדר המצוי בזמנינו, (שנקרא באנגלית (Fruit leatherעושים אותו בדרך כלל ממשמשים מעוכים היטב, עד שהם נעשים כמין עיסה אחת, ומשטחים אותה עד שנעשית כמין דף. ולדעת מרן השלחן ערוך, יש לברך עליו "בורא פרי העץ", שהרי ברכת המשמש היא "בורא פרי העץ", ולכן אף על פי שמיעך את הפירות היטב, לא נשתנית ברכתם. כמו שמבואר בגמרא ובדברי הרמב"ם.

אבל לדברי רש"י, שבגמרא מדובר דוקא במקרה שלא מיעך את הפירות לגמרי, הרי שיש לברך על הלדר שהכל נהיה בדברו. ונראה שכן דעת הרמ"א. וכן המנהג פשוט אצל האשכנזים, שמברכים על הלדר "שהכל נהיה בדברו".

ובאמת שרבים מן הספרדים נהגו לברך על הלדר "שהכל נהיה בדברו", כפי דעת הרמ"א. ואף על פי שאנו פוסקים תמיד כדעת מרן השלחן ערוך, מכל מקום מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, ומאחר וגם לדעת מרן השלחן ערוך, אם יברך על הלדר שהכל נהיה בדברו, יצא ידי חובתו, לכן נהגו לברך שהכל. וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספרו שו"ת רב פעלים (או"ח סימן כח).

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה נוהג לברך על הלדר בורא פרי העץ. וטעמו הוא, משום שאין לחשוש במקרה זה לדעת הרמ"א, שהרי לגבי לדר, גם הרמ"א יודה שאם בירך בורא פרי העץ, יצא ידי חובתו, שהרי אין זה שקר, לברך על הלדר "בורא פרי העץ", שהרי סוף סוף הוא בא מפרי העץ. ולכן להלכה למנהג הספרדים יש לברך על הלדר בורא פרי העץ, ולמנהג האשכנזים יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו. (ראה בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן לה).

אולם יש מיני לדר שהם פשוטים יותר, ומיוצרים בצורה תעשייתית, ומערבים בהם חומרים שונים ומשונים, סוכר ומיני תמציות, ועליהם יש לברך שהכל נהיה בדברו לכל הדעות. כי רק על לדר שמיוצר מפירות ממש, יש לברך "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

הראש"ל הרב יצחק יוסף אמר שמנהג מרן היה לברך על לדר שהכל, לא כמו שכתבתם! כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

מרן זצ"ל היה מברך על לדר העץ. וכן אמר הגאון הראש"ל בשיעור פרשת בשלח שנת התשע"ה. (ראה בספר השיעור השבועי עמוד קנה).

ביביע אומר ח"ז סימן כט ובחזון עובדיה מרן זצוק"ל כתב לברך על הלדר שהכל! ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

גם ביביע אומר, וגם בחזון עובדיה ט"ו בשבט (עמוד קלו) פסק כדעת מרן, לברך עליו בורא פרי העץ.

בהמשך לעניין הלדר, האם קיימת בעיה באכילתו מבחינת תולעים? הרי ידוע, שבמשמש הרבה פעמים קיימים תולעים, ובלדר שמעכו וריסקו אותו וכו', לא ניתן לבדיקה האם מתולע. י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

רוב המשמשים בדרך כלל אין בהם אפילו מיעוט המצוי שמתולעים. ועוד, שבלדר הם נמעכים לגמרי, ובטלים בששים. לכן מותר לאכול לדר. ולדר שהוא טבעי לגמרי, יש מחמירים לבדוק אותו באופן כללי כנגד האור, לראות אם אין שם איזה חרק. והנסיון הוכיח שאם הוא טרי, הוא נקי לגמרי.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה