הלכה ליום חמישי כ"ג אב תשפ"ג 10 באוגוסט 2023

הפלגה בנהר והשוחה בים

בהלכות הקודמות דיברנו בענין החובה לברך "ברכת הגומל", לאדם שהפליג בספינה בלב ים.

נסיעה בנהרות שאינן מלוחים
דנו הפוסקים, במי שהפליג בספינה בנהרות שמימיהם מתוקים. כגון המפליג בנהרות המצויים בערי אירופה, לונדון ופריז, האם עליו לברך ברכת הגומל או לא? והטעם שיש להסתפק בדין זה, הוא משום שהסכנה בהפלגה בים, גדולה לאין ערוך מהפלגה בנהרות השקטים, ואם כן יש לומר שדוקא על הפלגה בים תיקנו לברך הגומל, מה שאין כן על הפלגה בנהר.

ואמנם בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם, שכתב שאפילו המפליג בנהרות צריך לברך ברכת הגומל.  אולם הגאון המשנה ברורה (ריש סימן ריט, בביאור הלכה) כתב, שיש לדון בנהרות שלנו, שאינם מסוכנים כל כך כמו הים המלוח, שיש לומר שאין לברך לאחר שיוצאים מהם את "ברכת הגומל". והעלה להלכה, שלמנהג הספרדים המברכים ברכת הגומל גם לאחר נסיעה (ברכב או ברגל) מעיר לעיר (כמו שנבאר) אף על פי שלא מצויה שם סכנה כל כך, אם כן הוא הדין שעליהם לברך גם על הפלגה בנהרות. אבל למנהג אשכנז, שאין מברכים אלא על נסיעה ממדינה למדינה, אם כן אין לברך אלא על הפלגה בים המלוח, שאז הסכנה מצויה יותר. והביא את דבריו מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל. (עמוד שס).

השוחה בים ללא אוניה
כתב הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל: "ודע, שהשוחה בים, ואפילו בים כנרת שהוא סמוך למקום ישוב, ואפילו יש שם מציל באופן קבוע, אף על פי כן דינו כיורדי הים, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות וטבעו בים". ופירוש דבריו, שאפילו השוחה בים ללא אוניה או סירה, דינו כדין יורדי הים, שבבואם לחוף מבטחים, עליהם לברך ברכת הגומל בפני עשרה בני אדם. ודין זה מתיישב היטב לפי מנהג הספרדים, שאפילו מי ששט בנהר מים מתוקים, מכיון שהוא נכלל בגדר "יורדי הים", עליו לברך הגומל.

אבל הדבר פשוט, שאפילו למנהג הספרדים, אין לברך אלא אם מדובר בשחיה בנהר שאפשר לטבוע בו, אבל אם מדובר בנחל או מעיין שאין בו חשש סכנה כלל, בזה לא גזרו חכמינו לברך ברכת הגומל כלל, וכמו שמפורש בדברי רבנו אברהם בן הרמב"ם, שלא תיקנו לברך אלא על נסיעה שאפשר לטבוע בה, אבל מי שנכנס למעיין מים, כמו שהיו רגילים להתרחץ בדורות הקודמים, בודאי שאינו יכול לברך על כך ברכת הגומל, כי הסכנה ברחצה כזו היתה רחוקה מהמציאות גם בזמן חכמינו שתיקנו את ברכת הגומל, ולכן לא תיקנו כלל ברכה על רחצה כזו.

וכן מי שנכנס לים, ואפילו לים המלוח, אבל לא נכנס אלא מעט, וכגון שהמים לא הגיעו אלא למתניו, מסתבר שאינו צריך לברך הגומל לאחר מכן, שאין זה בכלל "יורדי הים". ומכל מקום כתב הגאון רבי מאיר בראנדסדורפר זצ"ל בשו"ת קנה בושם (ח"א סימן יא), מעשה באחד שהלך לרחוץ בים, והיה הים סוער קצת, אך פתאום התגברה הסערה ונסחף לתוך עומק הים, ובקושי גדול התאמץ בכל כחו לצאת מן הים, עד שהגיע לחוף מבטחים, ושאל האם יברך הגומל, והשיב הרב המחבר (בעל "קנה בושם"), שיברך הגומל אף למנהג אשכנז. והביא דבריו מרן זצ"ל בספרו (עמוד שסא).

מלחים וימאים וחיילים המשרתים בחיל הים
המלחים והימאים, ובכלל זה חיילים המשרתים בחיל הים, אחר שקבלו חופשה, ואפילו למספר ימים, עליהם לברך ברכת הגומל כשישובו לביתם, אף על פי שבדעתם לחזור להפליג בים בתום ימי החופשה. וכן הדייגים, שלפי מלאכתם הם נכנסים בעומק הים כדי לדוג דגים, יברכו בכל שבת ברכת הגומל.​

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנכנס לים עד גובה הצוואר צריך לברך הגומל? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

עדיין הדבר נתון בספק. כי גם מרן זצ"ל לא דיבר אלא על מי ששחה במים, ולא מי שנכנס עד צווארו. לכן לא יברך.

מה מברכים על מנגו מסוכר (מנגו מיובש)? כ"ט אב תש"פ / 19 באוגוסט 2020

אם יש בו טעם של מנגו, ברכתו בורא פרי העץ. (יש אומרים שקיים מנגו שטעמו סר לגמרי, ואחר כך מחזירים לו טעם עם חומרי טעם וריח, ועל דבר כזה מברכים שהכל).  

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה