הלכה ליום שלישי כ"ב תמוז תשפ"ג 11 ביולי 2023

המשך דיני אכילת מאכלי בשר ומאכלי חלב על שלחן אחד

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לאכול מאכלי חלב, כאשר מונחים על השלחן מאכלי בשר. מפני שיש לחשוש שמא האוכל, יבוא לטעום מהמאכלים המונחים על השלחן, ויכשל באיסור חמור של אכילת בשר וחלב. והזכרנו שאין הבדל בדין זה, אם מדובר באדם שיושב לבדו לאכול, או שמדובר בשני אנשים שיושבים זה לצד זה, והאחד אוכל מאכלי בשר והשני מאכלי חלב, שבין כך ובין כך הדבר אסור בהחלט.

הנחת "היכר" על השלחן
אפילו שני אנשים המכירים זה את זה, ואפילו בני משפחה אחת, יכולים לאכול בשר וגבינה על שלחן אחד, באופן שישימו "היכר" על השלחן, שיזכיר להם שאסור להם לאכול זה ממאכליו של רעהו. וכגון שיאכלו כל אחד על מפה אחרת, או שישימו ביניהם איזה סימן להפריד ביניהם, כמו כיכר לחם וכדומה, שאינם משתמשים בה בשעת סעודתם. אך יש תנאי בדבר, שאותו סימן "היכר" יהיה דבר גבוה קצת ובולט לעין, כגון כיכר לחם או קנקן וכדומה, אבל אין להסתפק בהיכר מועט כגון טבעת וכדומה, שעדיין יכולים לטעות בלא לשים לב להיכר שביניהם ולאכול זה ממאכליו של זה.

אנשים שמקפידים שלא לאכול מצלחת אחת
אפילו שני בני אדם המכירים זה את זה, אבל מקפידים שכל אחד לא יאכל מצלחתו של השני, חייבים לשים ביניהם היכר בשעה שאוכלים ביחד בשר וחלב, שעדיין חששו חכמים שלא יכשלו באכילת בשר בחלב.

הנחת "היכר" לאדם שאוכל לבדו
יש לציין, שכל מה שכתבנו לגבי הנחת "היכר" על השלחן, להבדיל בין הבשר ובין החלב, דבר זה מועיל רק באופן שמדובר בשני אנשים שאוכלים יחד על השלחן,  שאז אנו אומרים, שגם אם אחד הסועדים יטעה ויבוא לאכול ממאכלי חברו, הרי חברו יזכיר לו שאסור לו לאכול ממאכליו. אבל אם מדובר רק באדם יחידי שאוכל לבדו, הרי שאז אי אפשר לסמוך על ה"היכר" שהניח על השלחן, כי עדיין יש לחשוש שמא יזיז את ההיכר ולא יבחין בו ויאכל מן המאכלים האסורים עליו. כפי שכל אדם מבין ויודע, שאם הוא יושב על יד השלחן, הרי שהוא עשוי בהחלט לאכול מכל דבר ערב שיהיה מונח על השלחן באותה שעה מבלי לשים לבו לכך שהדבר אסור.  

מינוי "שומר"
יש אופן שאפילו אדם שאוכל לבדו, רשאי לסמוך על ה"היכר" שיניח על השלחן, וזאת באופן שנמצא שם אדם נוסף, אף על פי שאינו סועד באותה שעה יחד עם חבירו, מכל מקום יכול הסועד למנות את חבירו כ"שומר" עליו, שיזכיר לו שלא יטעה ויאכל מן המאכלים האסורים, ואז, בצירוף ה"היכר", יוכל להקל לאכול באופן זה, שיש לו גם היכר וגם אדם אחר שיזכיר לו, וכדין שני אנשים המסובין יחדיו שהזכרנו.

מינוי ילד כ"שומר", ואכילה עם ילד
אין למנות ילד קטן (שלא הגיע למצוות) כ"שומר" לעניין זה, משום שאין לסמוך על קטן שיזכירנו שלא יאכל דבר האסור לו, ולפיכך גם אינו רשאי לאכול מאכלי חלב עם קטן שאוכל מאכלי בשר, אפילו אם יש ביניהם היכר, כי לעולם צריך שיהיה גם היכר וגם חבר שיזכיר לו, ועל קטן אין לסמוך שיזכיר לו כלל, ואף שיש המיקלים בזה, מכל מקום כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שיש להחמיר בזה. ואם כן נמצא שאין אפשרות לאכול עם קטן, זה מאכלי חלב וזה מאכלי בשר, אלא בתנאי שיאכלו על שני שולחנות נפרדים, או שישים אדם אחר להיות שומר ביניהם, וכאמור לגבי אדם שאוכל לבדו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהמשך להלכת הפסק בין בשר וחלב הוסבר שיש להניח משהו גבוה על השלחן שיהוה כהפסק ,האם מדובר גם בקנקן שתיה כששני הסועדים אמורים למזוג ממנו כל אחד לכוסו? כ"ד תמוז תשפ"ג / 13 ביולי 2023

לא. קנקן שתיה שמשתמשים בו, אינו נחשב להפסק. תבורכו מפי עליון,

האם שאוכלים את המאכלים בפיתה ולא בצלחת ניתן לשבת בשולחן אחד ללא היכר ( לצורך העניין אחד אוכל פיצה או טוסט והשני אוכל פיתה עם בשר ) ד' שבט תשע"ח / 20 בינואר 2018

יש לעשות היכר, אלא אם כן אין שם שלחן בכלל

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה