הלכה ליום ראשון ב' אייר תשפ"ג 23 באפריל 2023

מרבה עצה - מרבה תבונה

בהיות ובימים אלו, ימי הספירה, נהגו ללמד פרקי אבות ברבים, וכן היה מנהגו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, על כן נביא מעט ענינים  הנזכרים בפרקי אבות.

שנינו בפרקי אבות (פ"ב משנה ח), "מרבה עצה – מרבה תבונה". כלומר, מי שהוא מרבה לשאול עצה מאחרים, הרי הוא מרבה תבונה.

ובמסכת יבמות (דף קכא.) אמרו, מעשה ברבי שילא, שהתיר אשה עגונה לאחר שבעלה טבע במים שאין להם סוף. ("מים שאין להם סוף", הם מים שאין להם גבול ברור, ולכן אם אדם טבע שם, ויש עדים שראו שטבע שם, אי אפשר לקבוע על פי עדותם שהוא אמנם מת ואשתו מותרת, כי יש לחשוש שמא אותו אדם יצא מצד אחר של המים ולא ראו אותו העדים ביציאתו, אבל אדם שטבע ב"מים שיש להם סוף", כגון אדם שטבע בבריכה, וראוהו עדים שטבע ולא יצא מהמים הרבה זמן, אף על פי שלא ראו אחר כך שמשו את גופתו מן המים, אפשר להתיר את אשתו, כי אין ספק שמת שם, שהרי אם יצא מהמים, ודאי היו העדים רואים זאת).

לאור זאת, שרבי שילא התיר אשה שבעלה טבע במים שאין להם סוף בניגוד להלכה, רצה רב לנדות את רבי שילא, אבל בתחילה התייעץ בענין עם מר שמואל. השיב מר שמואל לרב, כי לדעתו יש להתייעץ תחילה עם רבי שילא, כדי להבין מדוע עשה כן? שלחו לרבי שילא, מדוע התרת את אותה אשה? השיב להם רבי שילא, "גם אני מודה שהטובע במים שאין להם סוף אשתו אסורה, אלא שטעיתי בחושבי שהטובע באגם, דינו כדין מי שטבע במים שיש להם סוף, שאילו היה ניצול בודאי היו רואים אותו. ועתה הנני חוזר בי, כי באמת הדבר הוא טעות, שאפילו הטובע באגם גדול, דינו כדין מי שטבע במים שאין להם סוף, כי יתכן שעל ידי תנועת הגלים, הוא נסחף למקום רחוק ויצא משם".

שמח רב על תשובתו של רבי שילא, וקרא על מר שמואל שיעץ לו שלא לנדותו, "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ". (משלי יא).

ובזה פירש מרן זצ"ל (עמוד קו) את דברי התנא "מרבה עצה מרבה תבונה", שמי ששואל בעצה של אדם חכם, מרבה תבונה בכך, שניצול רב מלנדות את רבי שילא על דבר שלא היה ראוי לנדותו.

והגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי" בספרו חסדי אבות פירש את דברי התנא במשנה, "מרבה עצה מרבה תבונה", שהרב יתייעץ עם תלמידיו, באיזו מסכת הם רוצים ללמוד, ויעשה כרצונם, מפני שאין אדם לומד אלא במקום שבו חפץ (עבודה זרה יט.), ועל ידי כך יתחכמו יותר, וזהו שאמר, "מרבה עצה", התייעץ עם תלמידיו בזה, "מרבה תבונה", שיתחכמו יותר ויבינו דבר מתוך דבר. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא מקור לדברי רבינו יוסף חיים זצ"ל, מדברי התוספות בתחילת מסכת בבא מציעא, שכתבו שרבינו הקדוש לא היה לומד עם תלמידיו לפי סדר המסכתות, אלא כמו שהתלמידים חפצים.

וכן היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נוהג, בפרט בשיעוריו על פרקי אבות, שלא היה מכביד על שומעיו בפירושים קשים ודברים עמוקים, רק היה אומר להם פשטי מדרשי חז"ל ואגדות, שלב השומעים היה נמשך לזה, וכמה פעמים אמר לנו בעצמו, תראה איך הסיפורים הפשוטים שאני מספר מושכים את לב הקהל, וגם זה בבחינת מרבה עצה מרבה תבונה, שעל ידי כך שהיה מדבר דברים שהציבור חפץ בהם, היו מאזינים ברוב קשב, והלכו ונתחכמו יותר, עד שנעשו ראויים גם לפירושים עמוקים וקשים.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני נהנה כל יום מקריאת ההלכה המבוארת בטוב טעם ודעת שמופיע באתר שלכם, ומודה אני לכם. אבל בימים האחרונים במקום הלכה מצאתי דברי מוסר והגדה, וחס ושלום אל תבינו שאני מזלזל בתורת המוסר וכמו שאמר הפסוק ”החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך“, אבל למה לא לצרף לדברי מוסר גם הלכה אחת, וכן שם האתר מעיד על זה שנקרא ”הלכה יומית“. ד' אייר תשע"ו / 12 במאי 2016

מרן זצ"ל, אמר לנו שאף על פי שעיקר המטרה שלנו היא הפצת הלכה, מכל מקום עלינו לכתוב גם דברי מוסר ואגדה, ובפרט בימים אלה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה