הלכה ליום ראשון א' תמוז תשפ"ד 7 ביולי 2024

למי מותר להתרחץ בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להתרחץ בשבת במים חמים. והכוונה בזה היא, שאפילו אם המים התחממו בהיתר, כגון שהם התחממו לפני שבת, או שהתחממו בשבת על ידי "דוד שמש", בכל זאת אסור להתרחץ בהם בשבת, מפני שגזרו רבותינו שלא ירחץ אדם את כל גופו בשבת, כדי שהבלנים, שהיו אחראים על בתי המרחץ, לא יבואו לידי חילול שבת.

וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (סימן שכו), שאדם שהוא מצטער, אף על פי שאינו חולה ממש, נראה לכאורה שמותר לו להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. כלומר, אדם שרגיל להתרחץ כל גופו מידי יום ביומו, ואם לא יתרחץ בשבת בכל גופו יצטער מאד, וכן אדם שמחמת איזו סיבה הזיע מאד בשבת ומצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, ויש לו מים חמים, הרי מותר לו לרחוץ באותם המים בשבת.

והביא הגאון רבי עקיבא איגר ראיה לדבריו, ממה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות שבת), שמותר לומר לגוי להביא לו מים חמים לרחוץ בהם ילד קטן "או אדם שמצטער". ומשמע שלגבי מצטער לא גזרו שלא יוכל להתרחץ בחמים בשבת. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ו עמוד פח) דן בענין זה, והביא ראיות שאיסור רחיצה במים חמים בשבת, אין חומרתו רבה כל כך כמו כל גזירות חכמים, ולכן במקום צער, לא גזרו חכמים, ומותר למצטער לרחוץ כל גופו במים חמים בשבת.

אולם כל זה לענין גזירת איסור רחיצה בשבת. אבל למעשה, ברחיצה בשבת באמבטיות ומקלחות שמצויות בזמנינו, ישנה בעיה הלכתית נוספת. והיא, שמאחר ויש בכל בית "דוד" ובו מים רותחים (שהתחממו לפני שבת כפי שאמרנו), הרי בפתיחת הברז בבית, נכנסים מים צוננים לתוך הדוד, ומיד הם מתבשלים במים הרותחים שהיו בו קודם, ובדבר זה עלול להיות איסור משום "בישול" בשבת. (וכן יש מקום לחוש לזה בעירוב המים הצוננים והחמים בתוך הברז).

ואמנם, כאשר המים שבדוד התחממו על ידי "דוד שמש", כבר כתב מרן רבינו זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן לד, ובחזון עובדיה ח"ד עמוד תה) שיש להקל בשימוש במים אלה בשבת. משום שגם כאשר נכנסים מים צוננים לדוד, הרי הם מתבשלים במים שהתחממו על ידי החמה (השמש), ומים אלה (הרותחים, שרתחו בדוד על ידי השמש) נחשבים "תולדת חמה", ובישול כזה, בתולדת חמה, אינו אסור מן התורה. ועוד האריך בהסבר הדברים. אבל כאשר המים התחממו על ידי דוד חשמלי, הרי שאף אם הדוד מכובה כעת, נחשבים המים הרותחים שבתוכו ל"תולדת האור", ובישול במים אלה אסור מן התורה. לכן יש להחמיר ולא להשתמש במים שהתחממו על ידי דוד חשמל, אלא במים שהוחמו על ידי דוד שמש בלבד.

וכן יש להקל בזה ביום שבת אפילו בדוד חשמל מכובה, כאשר ידוע שהמים שבדוד כבר אינם רותחים, אלא חמים מעט, שאז אין איסור כלל להכניס לתוכם מים צוננים.

ומותר לרחוץ תינוק אף במים חמים בשבת, באופן שהמים הוחמו על ידי דוד שמש, או שהוחמו לפני השבת, וכעת הם פושרים.

ולסיכום: אין להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. אבל אדם שמצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, רשאי לרחוץ במים שהוחמו על ידי דוד שמש. וכן מותר לרחוץ תינוק בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש. (וכפי שנתבאר בהלכה).

היתר רחיצת תינוק, הוא כאשר רגילים לרוחצו בכל יום, או כשהוא מלוכלך ויש צורך לרוחצו. עיין ילקוט יוסף סימן שכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,רציתי לדעת האם ניתן להשתמש בבידה ידני שמוציא מים חמים בשבת לניקוי הצרכים (המים התחממו בערב שבת וכן בשבת על ידי דוד שמש) כ"ה אדר ב תשפ"ב / 28 במרץ 2022

 

אם הוחמו על ידי דוד שמש, מותר. אם על ידי דוד חשמלי לפני שבת, יש להחמיר.   

מרן  הגר"ע זצל כתב בחזו"ע חלק ו בדיני רחיצה שהמצטער מאוד יכול לרחוץ כל גופו במים שהוחמו בערב שבת. כלומר, מים שהוחמו בהיתר. לפי זה, דין מצטער מאוד, יהיה מותר לרחוץ כל גופו גם במים מדוד שמש שכן גם הם הוחמו בהיתר (כמבואר ביבי"א ד,לד). . האם כך ההלכה? א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

כך ההלכה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה