הלכה ליום חמישי ג' תמוז תש"פ 25 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת הפייטן האהוב והבלתי נשכח

יוסף "ג'ו" עמר ז"ל

ששירתו יצאה מן הלב ונכנס ללבם של ישראל בכל קצות העולם.
אוהב ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. ת.נ.צ.ב.ה.
יום פטירתו ד' תמוז תשס"ט

הוקדש על ידי

המשפחה

מדידה של מצוה

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסרו חכמינו זכרונם לברכה לערוך "מדידה" בשבת או ביום טוב. ולמשל, אסור לשקול בשבת מיני מאכל או משקאות, על ידי משקל. ואף על פי שהמשקל פועל על ידי קפיץ, ולא על ידי חשמל, בכל זאת הדבר אסור מדרבנן (מגזירת חכמים).

מדידה של מצוה
אך יש להוסיף על כך, שמבואר במשנה בסוף מסכת שבת (דף קנז.), שהתירו חכמינו זכרונם לברכה למדוד בשבת מדידה של מצוה. ולמשל, אם יש צורך למדוד בשבת על ידי "סרט מידה" את גודל המקוה, כדי שידעו שהוא כשר ויוכלו לטבול בו, מותר לעשות כן. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שו סעיף ז).

דברי ה"פרי מגדים"
והסביר זאת ה"פרי מגדים",  משום שכל הטעם שאסרו חכמינו למדוד בשבת, הוא משום שנראה הדבר כמעשה של ימות החול הנקרא "עובדין דחול", שהרי רגילים תמיד לערוך מדידות ולשקול פירות וירקות ובשר בשעה שקונים אותם וכדומה. אבל כאשר עורכים מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון מדידת שיעור המקוה, אין הדבר נראה כ"עובדין דחול", ומותר לעשותו בשבת.

האוכל ביום הכפורים
וכן לענין חולה שנאלץ לאכול ביום הכפורים, שמאכילים אותו "פחות פחות מכשיעור", כלומר, הוא אוכל בכל פעם פחות משיעור כזית, כדי שלא יהיה באכילה איסור "כרת" של אכילה ביום הכפורים, פסק בספר החינוך (מצוה שיג), שמותר למדוד ביום הכפורים את שיעורי המאכלים שהחולה אוכל, כדי שלא יהיה בהם שיעור של יותר מ"כזית". והסבירו הפוסקים (משנ"ב סימן שו), שמוטב לנו לחוש לאיסור חמור מן התורה של אכילה ביום הכפורים, ממה שנחוש לגזירת חכמים שגזרו שלא למדוד בשבת, וגם זה הוא בכלל מדידה של מצוה.

פסק מרן זצ"ל
ומטעם זה, כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, (בחזון עובדיה ח"ו עמוד כו ובכמה מקומות), שמותר למדוד בליל פסח, את שיעורי ה"כזית" של המרור והמצה, שהרי גם מדידה זו היא מדידה של מצוה, ואין בזה משום "עובדין דחול".

אולם ברור, שאף על פי שמותר לבשל ביום טוב לצורך החג עצמו, ויש מצוה בבישולים אלה משום עונג וכבוד יום טוב, בכל זאת, מדידת משקל המאכלים לצורך הבישול או האפיה, אינה בכלל מדידה של מצוה, כי רק בדבר שהוא ניכר ממש שהוא לצורך המצוה, כגון מדידת שיעורי המצה והמרור, וכן מדידת המקוה, בזה לא שייך לחשוש לשום איסור. אבל מדידה לצורך בישול ביום טוב, אסורה.

מותר להכין בשבת בקבוק עם תחליף חלב וכדומה עבור תינוק, אף על פי שמודדים על ידי הבקבוק את כמות המים וכדומה.

ולסיכום: אף על פי שאסור לערוך בשבת וביום טוב "מדידה", מכל מקום מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון, מדידת משקל המרור והמצה בליל פסח, או מדידת שיעור המקוה, או מדידת חום לחולה וכדומה, כל המדידות הללו מותרות בשבת וביום טוב. וכפי שביארנו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה