שאלה: האוכל עוגה ושותה עמה משקה קפה או תה, האם עליו לברך על המשקה?
תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שהשותה מים או משקה אחר (מלבד יין) בתוך הסעודה עם פת לחם, אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על השתיה, מאחר והשתיה נגררת אחרי האכילה, שאין אכילה בלא שתיה, ולכן אינה חשובה כדי לקבוע עליה ברכה בפני עצמה.
ולגבי מי ששותה קפה יחד עם אכילת העוגה. לכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה, מאחר והקפה הוא "טפל" לעוגה, שלעוגה יש חשיבות גדולה יותר, והקפה בא מחמתה, וכבר למדנו שכאשר מעורבים שני מאכלים, והאחד טפל לחבירו, הרי שברכת העיקר פוטרת את הטפל.
ואף על פי ששותים את הקפה בנפרד מהעוגה, (כלומר, אוכלים מעט מהעוגה, ושותים מעט מהקפה, באופן שאינם מעורבים יחד), בכל זאת יש לומר שהוא נפטר בברכת העוגה, שהרי דין "עיקר וטפל", שייך גם בשני מאכלים נפרדים זה מזה, כמו שלמדנו בגמרא במסכת ברכות (דף מד.), שמי שאוכל פירות מתוקים מאד, ואחריהם אוכל מעט פת כדי להעביר את המתיקות שלהם, הרי זה אינו מברך על הפת, מאחר והיא טפלה לפירות. ומבואר מזה שאפילו כאשר המאכל הטפל נאכל בנפרד מהמאכל העיקרי, בכל זאת אין לברך עליו. ואם כן הוא הדין לגבי קפה המוגש עם עוגה, שיש מקום לומר שאין לברך עליו אפילו כששותים ממנו בפני עצמו.
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) כתב, שנראה שהקפה או התה הבאים עם העוגה, אינם נחשבים כטפלים לגביה כששותה מהם בפני עצמם, ורק כאשר שורה את העוגה בתוך הקפה, ואוכל את העוגה יחד עם הקפה, אז יש לומר שהקפה בטל וטפל לעוגה, אבל כאשר שותה ממנו לבדו, אף על פי שאוכל יחד עמו עוגה, בודאי שאינו נחשב טפל, ויש לברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". והביא ראיות לדבריו.
ובכל זאת העיר מרן זצ"ל, שלכאורה יש מקום לומר, שאין לברך על הקפה או התה הבאים יחד עם העוגה, מטעם אחר. והוא, שהואיל ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ברכת העוגה, שיש מהם האומרים שברכת עוגה היא "המוציא לחם מן הארץ", אם כן, לסברת אותם הפוסקים שברכת העוגה היא "המוציא", בודאי שאין לברך על הקפה או התה הבאים עמה, שהרי הדבר דומה לכל המשקאות הבאים בתוך הסעודה עם פת לחם, שכבר ביארנו שאין לברך עליהם כלל. ואף שאנו פוסקים שיש לברך על העוגה "מזונות", אין זאת אלא מאחר ואנו מסופקים מהי ברכת העוגה, ולכן אנו מברכים עליה מזונות ולא המוציא, אבל לעולם יש ספק בדבר, ואם כן יש מקום לומר שאין לברך על הקפה כששותה אותו יחד עם עוגה.
אך למעשה דחה מרן זצוק"ל את הדברים, וכתב, שאף לשיטת האומרים שברכת העוגה היא "המוציא", בכל זאת הם מודים שיש לברך על משקאות כאשר שותה אותם יחד עם העוגה, מאחר ודוקא בסעודת קבע ממש, של פת לחם, אז יש לומר שהמשקה בא מחמת האכילה, ואין לברך עליו בפני עצמו, אבל כאשר אוכל עוגה, אפילו אם נאמר שברכתה היא "המוציא", בכל זאת אין היא פוטרת את ברכת הקפה או התה, שברכתם "שהכל".
ולסיכום: השותה קפה או תה מברך עליהם שהכל נהיה בדברו, מלבד ברכת מזונות שמברך על העוגה.
