הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תש"פ 21 בנובמבר 2019

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה.

ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה:

שמפניה
לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדברים הוא, משום שהשמפניה, יין גמור היא, אלא שלא נגמרה תסיסתו בחביות, ולכן עוד הוא מפעפע בבקבוק, אבל דינו כדין יין לכל דבריו, וברכתו "בורא פרי הגפן", ולכן אם אין עליו כשרות, הרי הוא אסור בהחלט בשתיה.

קוניאק - ברנדי
ולגבי משקה "קוניאק", עלינו להביא מה שכתב מרן השלחן ערוך (סימן קכג) בענין זה בזו הלשון:

"אגואה ארדיינטי" (שהוא משקה שדימוהו הפוסקים לקוניאק), של סתם יינם (שעושים אותו מיין של גוים), אסור בהנאה כמו היין עצמו. וכתב הרמ"א, פירוש, יין שרוף שעושים אותו מיין נסך, אף על פי שהוא רק זיעה מן היין, הרי הוא כמו האיסור עצמו.

כלומר, גם משקה שמיוצר מיין שמרתיחים אותו ואפילו מאדים של יין, אם עשאוהו מיין נסך, אסור לשתות ממנו או ליהנות ממנו. ומכאן אנו למדים לגבי "קוניאק" (או זה שנעשה בשאר המקומות ונקרא "ברנדי"), שהוא יין שעובר תהליך של הרתחה והתאדות ויישון במשך כמה שנים, שדינו כדין יין ממש, ואף על פי שברכתו היא "שהכל נהיה בדברו", מכל מקום לגבי איסור יין נסך, דינו כדין יין ממש, שהרי כולו עשוי מיין.

תמיהתו של מרן זצ"ל
אלא שבספר  "אוצר המכתבים" שחיבר הרה"ג ר' יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה, בן דודו של אביו של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל) כתב להצדיק את מנהג אותם שמיקלים בזה, מפני שלשון הרמ"א "שעושים אותו מיין נסך", משמע, שאיסור זה הוא דוקא אם עושים את המשקה מיין שניסכוהו לעבודה זרה ממש, אבל סתם יינם של גוים, שלא נודע אם ניסכוהו לעבודה זרה, אין איסורו חמור כל כך לאסור גם את המשקה היוצא ממנו. ומאחר ועבודה זרה אינה מצויה כל כך בזמננו, (כלומר, אין הדבר שכיח שינסכו יין לעבודה זרה שלהם), לכן פסק הלכה למעשה שלדעתו בזמנינו יש להקל לשתות מן המשקאות המיוצרים מזיעת היין, והוא הדין למשקה הקוניאק.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל תמה על דבריו הפלא ופלא, מאחר ומקור דברי מרן השלחן ערוך בענין זה, הם מדברי הריב"ש, ובדברי הריב"ש מפורש שהוא הדין לכל "סתם יינם" של גוים, שהואיל ואסרוהו חכמים, אסרו גם משקאות המיוצרים ממנו, ולפיכך פסק מרן רבינו זצ"ל לאסור בהחלט שתיית משקאות המיוצרים מן היין, כל שאין עליהם הכשר מוסמך.

ובאמת שיש להוסיף על זה, כי כל דברי הפוסקים שהזכרנו, אינם מוסבים אלא על משקאות המיוצרים מאדים של יין וכיוצא בזה (כדרך ייצור "עראק"), אולם קוניאק, כלל אינו מיוצר מאדים של יין שיהיה שייך בכלל לדון בו להיתר, רק הוא יין מזוקק בבישול ארוך, שאחר זיקוקו מיישנים אותו כמה שנים עד שמגיע לטעמו, והלא הוא יין ממש לענין האיסור של יין נסך, ועל כן הדבר ברור לאסור בזה מכל וכל, ויש למחות ביד הנוהגים להקל בזה מטעמים בלתי נכונים, והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

מי שנכשל בסתם יינם
ומעשה שסיפר החסיד רבי יוסף יעבץ (גיסו של בעל העקדה), שחי בתקופת גירוש ספרד, שפעם אחת נסעו שני יהודים וברחו מספרד למדינה אחרת. ולאחר שהפליגו בים פרצה סערה, ואונייתם טבעה, ובניסי ניסים הצליחו אותם השניים לתפוס בגזירי עצים, עד שנסחפו והגיעו חזרה לחופה של ספרד. ושם היה עליהם להסתיר את יהדותם.

מאחר ולא היה להם דבר מלבד הבגד שעל עורם, פנו איש איש ודפקו על דלתות הבתים, אם יש אדם המוכן להכניסם לכמה ימים בצל קורתו, עד שיתאוששו וישובו להפליג למחוז חפצם. ואמנם כל אחד מהם התארח בבית אחר, ושם אכלו ושתו ממה שהגישו לפניהם במשך כמה ימים, עד שנפרדו מהמארחים שהיטיבו להם, ושבו לנמל כדי להפליג בספינה. אחד מהם, בטרם צאתו מבית מארחו, פנה אליו המארח ואמר לו: הכרת פניך ענתה בך שאתה יהודי, דע לך כי גם אני יהודי אנוס, וכל האוכל שאכלת בביתי הכל היה בתכלית הכשרות, ואני שוחט עופות במרתף הבית, ואת היין אני מייצר בעצמי. שמח אותו יהודי שמחה רבה, ונפרד ממארחיו לחיים טובים ולשלום.

כאשר נפגשו שני היהודים בנמל, סיפרו זה לזה את הקורות אותם. וכאשר הגיעו למחוז חפצם, פנה היהודי השני, אל הרב, ושאל אותו ביגון ובבכי, מדוע זה חברי, זכה לאכול ולשתות בבית של יהודי כשר ואילו אני לצערי הרב נאלצתי לאכול נבלות וטרפות בביתו של גוי? השיב לו הרב, אמור נא, האם אי פעם נכשלת במאכלות אסורות? חשב היהודי והשיב, כי אמנם פעם אחת לפני שנים רבות, הלך לטייל עם חבריו לצוד ציד ביער, ושם הניחו חבריו כמה סוגי גבינות מיוחדות, ויין משובח. "לא יכולתי לעמוד בפיתוי, וטעמתי מהמאכלים גם אני, אולם חלילה לי להכניס לפי מאכל שיש בו איסור גדול כמו נבלות וטרפות"! השיב לו הרב: חברך שנזהר שלא להכניס לפיו דבר איסור, שמרו אותו מן השמים שלא יבוא לידי מכשול לעולם, אולם אתה שזלזלת באיסור גבינות ויין של גויים, לא היית ראוי שיעשו איתך חסד כזה מן השמים!

ה' יזכנו שלא יכנס ולא יצא מפינו שום דבר איסור לעולם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם עבור ברנדי וקוניאק צריך לברך 'בורא פרי הגפן'?
(הבנתי ששמפניה זה בורא פרי הגפן) 16 Iyar 5770 / אפריל 30 2010

שלום רב!

שמפניה ברכתה בורא פרי הגפן. ברנדי ברכתו שהכל נהיה בדברו. ואם בירך עליו בורא פרי הגפן, יצא ידי חובה בדיעבד.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

Question: May one eat bread without washing one’s hands if one does not touch the bread with one’s hands directly and instead holds it with a napkin and like?

Answer: The Gemara in Masechet Chullin (107b) states: “The Sages permitted a cloth (i.e. they permitted eating bread without first washing one’s hands by wrapping one’s hands in a cloth) for those eating Terumah (meaning that during the time when the Bet Hamikdash still stood, befo......

לקריאת ההלכה

Salt on the Table

Question: Is there a halachic necessity to have salt placed on the table before reciting the Hamotzi blessing and is it necessary to observe this custom on weekdays as well? Answer: The Gemara (Berachot 40a) states: “Rava bar Shmuel said in the name of Rav Chiya: One may not recite the Hamo......

לקריאת ההלכה

Eating without First Washing One’s Hands

In the previous Halacha, we have explained that one may not be lenient and nullify the edict of washing one’s hands prior to eating bread; even if one does not touch the bread with one’s hands directly and merely holds it with gloves or a napkin, one may still not defy this edict. If one......

לקריאת ההלכה

The Laws of Washing One’s Hands for a Bread Meal

The Enactment of Washing One’s Hands for a Bread Meal There is a rabbinic enactment to wash one’s hands before sitting down to eat a bread meal. The Mishnah in Masechet Eduyot (Chapter 5) relates that Rabbi Eliezer ben Chanoch was excommunicated for having raised doubts about the necess......

לקריאת ההלכה


The “Asher Yatzar” Blessing vs. Birkat Hamazon

Question: In the previous Halacha, we have discussed if one becomes obligated to recite an after-blessing on food and before he does so, he uses the facilities and becomes obligated to recite the “Asher Yatzar” blessing, one should recite the “Asher Yatzar” blessing first and......

לקריאת ההלכה

Question: If one becomes obligated to recite an after-blessing after eating any food (for instance, by eating a Kezayit, approximately twenty-seven grams, of fruit) and before reciting the after-blessing, one used the facilities and becomes obligated to recite the “Asher Yatzar” blessing, which blessing must one recite first: Should one first recite the “Asher Yatzar” blessing or the after-blessing on the food one ate?

Answer: This question has already been discussed by the Maharshal (Rabbeinu Shlomo Luria, one of the foremost Acharonim who lived approximately five-hundred years ago in Eastern Poland and authored the Sefer Yam Shel Shlomo and others) in his responsa (Chapter 97) and writes that if one becomes obli......

לקריאת ההלכה

A Power Outage on Shabbat

Question: Last Shabbat, there was a power outage and for six hours, we had no electricity. Later on in the day when the problem was repaired, the Plata (electric hotplate) turned back on. Is it permissible to eat the foods that were warmed on the hotplate? Answer: Regarding the aforementioned mat......

לקריאת ההלכה

Reciting Birkat Hamazon in the Place One Has Eaten

Question: Is one obligated to recite Birkat Hamazon specifically where one has eaten bread or may one recite this blessing elsewhere? Answer: One who eats a bread meal must recite Birkat Hamazon in the place where one has eaten and one may not go to a different place and recite the blessing there......

לקריאת ההלכה