הלכה ליום שני ט"ו אייר תשפ"ב 16 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו היקר

יהודה בן אסתר ז"ל

שהיום מלאו יב' חודש לפטירתו,
רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם מותר להתפלל עם סנדלים, או כשעומדים יחפים?

תשובה: המתפלל, צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו, וצריך שיכין כראוי את בגדיו, גופו ומחשבתו, שהרי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לבוש מכובד בתפלה
במסכת שבת (דף ט:) הובאו כמה ענינים, שהכלל המבואר מהם, שמשום "הכון לקראת אלהיך ישראל", על האדם להקפיד על לבושו בשעה שהוא עומד לפני המלך, מלכו של עולם. שהרי האדם עומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ועליו להקפיד שיהיה לבושו נאה, כעומד לפני מלך.

הלבוש תלוי במנהג
ולפיכך כתב הרמב"ם (בפ"ה מהלכות תפלה הלכה ה), שלא יעמוד אדם ויתפלל ברגלים מגולות, שהרי אין רגילות לעמוד בפני אדם חשוב, שר או מלך, כאשר הרגליים מגולות. והוסיף על כך רבינו הרמב"ם, שהדבר תלוי "אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים", כלומר, במקום שנוהגים תמיד ללכת עם נעליים ("בתי רגליים"), אסור להתפלל בלא נעליים, אבל במקום שנוהגים ללכת יחפים גם בפני אדם חשוב, מותר להתפלל יחפים.

ובגמרא במסכת חגיגה (דף יג:) אמרו "לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה", כלומר, אין זו מדת דרך ארץ, לגלות את הרגלים לפני האדון, הוא ה' יתברך.

ומרן הבית יוסף (סימן צא) הסביר, שאין זו מדת דרך ארץ לגלות את הרגליים, דוקא במקום שרגילים תמיד לכסות את הרגליים, אבל במקום שרגילים לגלותן, כפי שרגילים בכל ארצות ערב להתפלל יחפים, אין בכך כלום, שהרי רגילים לעמוד כן בפני הגדולים תמיד. וביאר שכן הדין לכל השיטות.

ובפרט בארצות המזרח שבהם נהגו בהרבה מקומות לחלוץ נעליהם לפני שהיו נכנסים לבית הכנסת, (שו"ת הרשב"ש סימן רפה והחיד"א בברכ"י סימן קנא), והיו עושים כן בדרך כבוד לבית הכנסת, שמותרים להתפלל יחפים. ורק במקום שנוהגים ללכת תמיד בנעלים, אין להתפלל יחפים.

ולכן גם לנדון השאלה שלפנינו, הדבר ברור, שבמקום שרגילים ללכת תמיד עם סנדלים, מותר להתפלל עם סנדלים. אבל בשום מקום בזמנינו לא נוהגים ללכת יחפים לגמרי, ובודאי שליד אדם חשוב אין המנהג כלל ללכת יחפים. ולכן נראה שאין להתפלל יחפים גם בזמן הזה. ואין חילוק בזה בין מי שמתפלל ביחיד לבין מי שמתפלל בציבור (שבת י.), שבכל אופן אין להתפלל כשהוא יחף לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתוב בתורה של נעלך מעל רגליך כי המקום וכו' לכאורה שם היה עומד יותר קרוב ממה שאנו עומדים לפני השם בתפילה שכן היה לו גילוי שכינה ממשי, ובכל זאת הותר להוריד נעליו בעומדו לפני השם, משמע שאין בזה פחיתות כבוד לשם אם כך ציווה לו. אמנם מצד כבוד המקום אבל אפילו הכי אם היה בזה זלזול אולי לא היה עושה. מדוע לא ניתן להביא משם ראיה שמותר להתפלל יחף? א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

גם בהר הבית היו הולכים יחפים, ששם ניכר שעושה כן לכבוד השכינה, אבל בלי ענין זה, הכל תלוי במנהג המקומות.

האם יש אפשרות להתגלח והסתפר השנה ביום חמישי בלג לעומר בגלל שבת ט"ו אייר תשפ"ב / 16 במאי 2022

אפשר יהיה להקל במקום צורך בליל ל"ד לעומר, כלומר, מוצאי יום חמישי, כפי שנבאר. 

בס"ד
ב9 באב (וכן ביום כיפור) כאשר יש איסור ללבוש נעלי/סנדלי עור, ניתן להתפלל בכפכפים?

שהרי אולי אם היה נפגש עם אדם חשוב ב9 באב כן היה לובש כפכפים כי הכל יודעים שזהו יום אבל.

ואם אסור, אז מה כן ניתן ללבוש ב9 באב?

תודה רבה. ג' אב תשפ"א / 12 ביולי 2021

מותר ללבוש נעליים כאלה בתשעה באב. ומותר להתפלל איתם כי הוא יום אבל.

האם לאישה מותר לברך ברכות השחר בישיבה, אך ללא נעליים ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

מותר בהחלט.

האם צנוע לנשים ללכת עם גרביונים ונעליים פתוחות כמו סנדלים? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

אם במקום ההוא רגילות ללכת כך, זה מותר, כי הפרסות, כלומר כפות הרגליים, אינן חייבות בכיסוי מצד הדין, אלא תלוי במנהג המקום. 

האם מותר לברך ברכות הנהנין וכדומה בבית יחפים? ו' טבת תשע"ט / 14 בדצמבר 2018

מותר

האם על ברכה על לחם ומזונות וכן ברכת המזון וברכה מעין שלוש, חל דין שונה, או שגם אותן ניתן לברך יחפים? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

שאר הברכות אפשר לברך יחף. ובברכת המזון יש מקום להחמיר.

מה הטעם שהדין הוא כך גם בבית? הרי אמרנו שזה משום כבוד הבריות וכבוד המקום. אם בביתי אני הולך יחף מדוע שלא אתפלל כך? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

הטעם הוא מפני כבוד השכינה, שכשעומד בתפלה צריך לנהוג כעומד בפני מלך. ואם המלך יבוא לביתו, בודאי ינעל נעליים.

האם מותר לברך כל ברכה שהיא (לא תפילה), כגון "ברוך שיצר" או "שהכל נהיה בדברו" עם גרביים וללא עם נעליים? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

מותר. שלא הזהירו בזה אלא לגבי תפלה, שעומד לפני המלך

לכאורה גם הרגילים ללכת בסנדלים או בעלי מלאכה וכיוצא בהם, אם יבואו לקבל פני שר חשוב או מלך ילבשו מחלצות. א״כ אולי יהיה אסור לבעל מלאכה לבוא בבגדי עבודה לפני ה׳ יתברך? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

כל אדם כשיבוא לקבל שר חשוב, ילבש בגדי שבת. ואין חובה ללבוש בגדי שבת. רק צריך, שיהיה בגד מכובד שראוי לעמוד איתו לפני אדם חשוב, כגון אם אדם חשוב יכנס לחנותו, בודאי לא יתבייש לעמוד לפניו בבגדי עבודתו.

מובן הוא הדבר שאין להתפלל יחף, אבל האם מותר להתפלל בנעלי בית (כשנמצא בבית) "מודרניים" שיוצא עימם גם מחוף לביתו? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

אם הולכים כן בפני אדם חשוב, מותר

אני מתפלל ערבית יחיד בביתי והתשובה לא ממש ענתה לי כי זה יותר דיבר על תפילה בציבור.
בתפילה בציבור בוודאי שאסור להתפלל יחפים וצריך ללבוש בגדים מכובדים כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים.
אבל כאשר אני מתפלל בביתי יחיד, האם מותר לי להתפלל כאשר אני לובש כפכפים או שמא אני צריך לנעול נעליים בשביל להתפלל ערבית?
ומה בנוגע לבגדים? חייב מכנס שעובר את אורך הברך וכו'? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

גם בבית יש להתפלל בצורה מכובדת. ואם מדובר במקום שהולכים במכנסיים קצרות, אז מותר להתפלל עם מכנסיים כאלה. ויש להזהר שלא יגע ברגליו. (יחוה דעת ח"ד סימן ח).

האם ההלכה מופיעה בספרי מרן? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

מרן זצ"ל כתב בענין דומה, לגבי מכנסיים קצרות. בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ח

לברך יחף, תהילים וכיו״ב כשאדם בביתו, מותר? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

אין להזהר בזה אלא בתפלה, אבל בברכות הנהנין או כשקורא תהלים אין איסור בדבר

האם זהו הדין גם בברכות או רק בתפילה? האם מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה