הזכרנו בעבר, הזכרנו את משנת חז"ל "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה".
אמרו רבותינו במסכת מועד קטן (דף כח.) "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא", כלומר, בנים, חיים (אריכות ימים), ומזונות (פרנסה), אלו שלשה דברים התלויים בעיקר במזלו שך האדם, ואינם משתנים לפי זכויותיו.
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמכל מקום, על ידי התפלה, יכול האדם לשנות את הכל לטובה. ואפילו אם על פי מזלו הוא עתיד להיות עני וערירי, ולמות בחצי ימיו, על ידי התפלות הוא מסוגל להפוך לעשיר, ויהיו לו בנים ובנות, ויאריך ימים בטובה.
והביא ראיה גדולה לדבריו, ממה שכתבו התוספות (סוטה דף י:), שתפלת דוד המלך, הועילה להציל את אבשלום בנו מדינה של גיהנם, אף על פי שדין גיהנם נגזר בהכרח על אבשלום מחמת מעשיו בעולם הזה. בכל זאת, בכח התפלות, הצליח דוד המלך להציל את בנו.
והוסיף מרן רבינו זצ"ל, שדבר זה נרמז בפסוק (שמות כג) שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שמה שנאמר "ועבדתם את ה' אלהיכם" – הכוונה לתפלה, כמו שאמרו במסכת תענית (ב.), "איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה". ולאחר מכן נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך" – הרי מזונות. "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – הרי בנים. "את מספר ימיך אמלא" – הרי חיים. מכאן שתפלה מועילה גם לשלשת הדברים הללו. ובלבד שתהיה התפלה בכוונה מלאה.
ובפרט ישנה מעלה מיוחדת לתפלה שהיא אחרי לימוד תורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), "בוא וראה, קודם שניתנה התורה לישראל, כל בריות תבל היו תלויים במזל. וכך גם כן בנים חיים ומזונות תלויים במזל. אבל לאחר שניתנה תורה לישראל, הוציא אותם ה' יתברך מחיוב המזלות והכוכבים, ודבר זה אנו למדים מאברהם אבינו, שראה על פי מזלו שלא יוולדו לו ילדים, וה' אמר לו, שיתעלם מהמזלות, ונולד לו בן".
מכאן אנו למדים, מהו כחה של התפלה, ועד כמה גדול הוא כח לימוד התורה. שלא רק שהדברים הללו משפיעים כדי להכריע ענינים גשמיים, אלא אפילו כנגד כוחות רוחניים, התפלות ולימוד התורה מסוגלים לפעול את פעולתם, יותר מכל הכחות והסגולות שבעולם. (ענף עץ אבות עמוד קמו).
