הלכה ליום חמישי כ"ז אדר תשע"ד 27 בפברואר 2014

הוי זהיר בקריאת שמע ותפלה – דברים התלויים במזל

בהלכה הקודמת, הזכרנו את משנת חז"ל "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה".
 
אמרו רבותינו במסכת מועד קטן (דף כח.) "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא", כלומר, בנים, חיים (אריכות ימים), ומזונות (פרנסה), אלו שלשה דברים התלויים בעיקר במזלו שך האדם, ואינם משתנים לפי זכויותיו.
 
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), שמכל מקום, על ידי התפלה, יכול האדם לשנות את הכל לטובה. ואפילו אם על פי מזלו הוא עתיד להיות עני וערירי, ולמות בחצי ימיו, על ידי התפלות הוא מסוגל להפוך לעשיר, ויהיו לו בנים ובנות, ויאריך ימים בטובה.
 
והביא ראיה גדולה לדבריו, ממה שכתבו התוספות (סוטה דף י:), שתפלת דוד המלך, הועילה להציל את אבשלום בנו מדינה של גיהנם, אף על פי שדין גיהנם נגזר בהכרח על אבשלום מחמת מעשיו בעולם הזה. בכל זאת, בכח התפלות, הצליח דוד המלך להציל את בנו.
 
והוסיף מרן רבינו זצ"ל, שדבר זה נרמז בפסוק (שמות כג) שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שמה שנאמר "ועבדתם את ה' אלהיכם" – הכוונה לתפלה, כמו שאמרו במסכת תענית (ב.), "איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה". ולאחר מכן נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך" – הרי מזונות. "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – הרי בנים. "את מספר ימיך אמלא" – הרי חיים. מכאן שתפלה מועילה גם לשלשת הדברים הללו. ובלבד שתהיה התפלה בכוונה מלאה.
 
ובפרט ישנה מעלה מיוחדת לתפלה שהיא אחרי לימוד תורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), "בוא וראה, קודם שניתנה התורה לישראל, כל בריות תבל היו תלויים במזל. וכך גם כן בנים חיים ומזונות תלויים במזל. אבל לאחר שניתנה תורה לישראל, הוציא אותם ה' יתברך מחיוב המזלות והכוכבים, ודבר זה אנו למדים מאברהם אבינו, שראה על פי מזלו שלא יוולדו לו ילדים, וה' אמר לו, שיתעלם מהמזלות, ונולד לו בן".
 
מכאן אנו למדים, מהו כחה של התפלה, ועד כמה גדול הוא כח לימוד התורה. שלא רק שהדברים הללו משפיעים כדי להכריע ענינים גשמיים, אלא אפילו כנגד כוחות רוחניים, התפלות ולימוד התורה מסוגלים לפעול את פעולתם, יותר מכל הכחות והסגולות שבעולם. (ענף עץ אבות עמוד קמו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה