הלכה ליום שני כ"ה תמוז תשפ"ה 21 ביולי 2025

הוי זהיר בקריאת שמע ותפלה – דברים התלויים במזל

הזכרנו בעבר, הזכרנו את משנת חז"ל "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה".

אמרו רבותינו במסכת מועד קטן (דף כח.) "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא", כלומר, בנים, חיים (אריכות ימים), ומזונות (פרנסה), אלו שלשה דברים התלויים בעיקר במזלו שך האדם, ואינם משתנים לפי זכויותיו.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמכל מקום, על ידי התפלה, יכול האדם לשנות את הכל לטובה. ואפילו אם על פי מזלו הוא עתיד להיות עני וערירי, ולמות בחצי ימיו, על ידי התפלות הוא מסוגל להפוך לעשיר, ויהיו לו בנים ובנות, ויאריך ימים בטובה.

והביא ראיה גדולה לדבריו, ממה שכתבו התוספות (סוטה דף י:), שתפלת דוד המלך, הועילה להציל את אבשלום בנו מדינה של גיהנם, אף על פי שדין גיהנם נגזר בהכרח על אבשלום מחמת מעשיו בעולם הזה. בכל זאת, בכח התפלות, הצליח דוד המלך להציל את בנו.

והוסיף מרן רבינו זצ"ל, שדבר זה נרמז בפסוק (שמות כג) שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שמה שנאמר "ועבדתם את ה' אלהיכם" – הכוונה לתפלה, כמו שאמרו במסכת תענית (ב.), "איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה". ולאחר מכן נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך" – הרי מזונות. "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – הרי בנים. "את מספר ימיך אמלא" – הרי חיים. מכאן שתפלה מועילה גם לשלשת הדברים הללו. ובלבד שתהיה התפלה בכוונה מלאה.

ובפרט ישנה מעלה מיוחדת לתפלה שהיא אחרי לימוד תורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), "בוא וראה, קודם שניתנה התורה לישראל, כל בריות תבל היו תלויים במזל. וכך גם כן בנים חיים ומזונות תלויים במזל. אבל לאחר שניתנה תורה לישראל, הוציא אותם ה' יתברך מחיוב המזלות והכוכבים, ודבר זה אנו למדים מאברהם אבינו, שראה על פי מזלו שלא יוולדו לו ילדים, וה' אמר לו, שיתעלם מהמזלות, ונולד לו בן".

מכאן אנו למדים, מהו כחה של התפלה, ועד כמה גדול הוא כח לימוד התורה. שלא רק שהדברים הללו משפיעים כדי להכריע ענינים גשמיים, אלא אפילו כנגד כוחות רוחניים, התפלות ולימוד התורה מסוגלים לפעול את פעולתם, יותר מכל הכחות והסגולות שבעולם. (ענף עץ אבות עמוד קמו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה